כישרון הכתיבה

שכל אחת תכתוב קטע קצר / שיר על מה שהיא מרגישה עכשיו.. זה עוזר לפרוק ואשמח לעזור!

זה לא אני.

אני לא ככה.. באמת.

אז למה אתם מסתכלים עליי בצורה כזו?

למה היחס הזה?

למה הצחוקים, והשטויות, מנסים להסתיר את מה שעברנו?

למה אני כבר לא יכולה לדבר?

אבל אני באמת מרגישה ככה...

זלזול, חוסר כבוד, והתחצפות?

זו לא אני!

מהמםםםםם 

תודה❤❤❤

וואווו

כתיבה מושלמת

מדהימה ?

אני כ"כ עמום

אני בשיעמום

ומול כל היקום

אני מרגיש כזה טמטום

אני בשיעמום-וזה בולט

חחחחח...

השעה מאוחרת,

אז למה אני נשארת?

אני כל כך בודדה, כאן ביקום הזה.

ולעומת האחרים אין לי תעוזה,

אני עייפה ומשועממת אבל לא יכולה -

ללכת ככה באמצע, להיות השונה,

זאת שאין לה סיכוי להיות האחרונה!

אבל למה לי לנסות להיות מישהי כזאת? 

כי ריק לי מבפנים...

אני אני. 

אז אל תשנו את זה, בבקשה. 

אני אני. 

מיוחדת, קצת שונה. 

אני אני. 

בלי לכסות את אני האמיתית. 

אני אני. 

כמו שאני. 

אז אל תשנו אותי. 

כי אני אני. 

פתאום אחרי כל העייפות התעוררתי,

נזכרתי בכל מה ששכחתי.

התייחסתי לזה ברצינות,

עמדתי בזה בגבורה.

ועכשיו זו אני במרכז הבמה!

עכשיו כולם ידעו שאני זו אני,

כל הלא מקובלים,

כל הדחויים,

וכל העצלנים בואו נתאחד!

אבל אחר כך...

אני צמאה,

צמאה למשחק הזה,

לנשמה שתמצא לידי.

אני לבד,

ריקה,

חולמת.

חולמת עלינו,

על ה"אנחנו" שלא יקרה.

לעזאזל עם החיים,

 נמאס לי.

חוח למה אני תמיד כזאת כבדה בכתיבההההה

הבנות שלפניי אתן מוכשרות כל כךךךךך

אני לא רוצה.

לא רוצה להקשיב,

לא רוצה לקום,

לא רוצה לשקוע אבל גם לא לצוף...

לא רוצה להמשיך, 

לא רוצה לעצור, 

אין לי כוח לכלום.

לא רוצה.

אני לא רוצה!

הפחד דוקר את חזי,

הראש מורם, הכתפיים שמוטות.

הם הולכים לגלות,

הם הולכים לדאוג,

ואוליי קצת מהפחד שלי ידקור גם  את חזיהם.

בדמיון אני אעמוד זקופה אך נואשת,

אפרוש את ידי לצדדים ואתן לבעיות לנשוב ממני.

זה לא יקרה, אני חיה בעולם של מציאות.

שלפעמים גם מכאיבה, מחבקת ונושכת .

בעולם ההוא אם אפרוש את ידי לצדדים גם רוחי תנשוב ממני.

שם הקטע: לשחרר 

זה עדיין חונק אותי,

ואני בלי יכולת לשחרר.

החושך שבלבי לא מרפה, 

עם כל הניסיונות להחדיר לשם אורות.

הכאב הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי, 

הוא גוזל ממני שניות, שעות, ימים.

אבל אני? עדיין בלי יכולת לשחרר.

אני יודעת שהפורום הזה היה קצת לא פעיל, אבל הסתכלתי קצת בפורומים של באתר וראיתי את הפורום הזה והוא היה נראה לי ממה מגניב אז יעלה בואו נחיה אותו!

-?????-:

"

הפחד דוקר את חזי,

הראש מורם, הכתפיים שמוטות.

הם הולכים לגלות,

הם הולכים לדאוג,

ואוליי קצת מהפחד שלי ידקור גם  את חזיהם.

בדמיון אני אעמוד זקופה אך נואשת,

אפרוש את ידי לצדדים ואתן לבעיות לנשוב ממני.

זה לא יקרה, אני חיה בעולם של מציאות.

שלפעמים גם מכאיבה, מחבקת ונושכת .

בעולם ההוא אם אפרוש את ידי לצדדים גם רוחי תנשוב ממני.

 

 

Know why I hate people? No? This is not your fucking business! God, that's exactly why I hate people!

"

ואואוואואואואואו! גוטיס את יכולה להשאיל לי קצת מהכישרון?!?! את פשוט כל כך מדהימהההה

היי