שיחת הכותבות :)

חבל,ההיתי ממש שמחה לקרא קטעים שלך.אבל אני מכבדת את ההחלטה שלך?

אני כותבת עכשיו הרבה קטעי כתיבה על אהבה ורגשות. לפעמים אני כותבת שירים, בעבר הרבה יותר.

love is love:

"

אני כותבת עכשיו הרבה קטעי כתיבה על אהבה ורגשות. לפעמים אני כותבת שירים, בעבר הרבה יותר.

Love yourself

"את כותבת מדהיםםםם❤

אני קוראת את כל הקטעים שלך,ונהנת כל פעם מחדש??

אני כותבת לרוב קטעים וסיפורים. רוב הכתיבה שלי היא על אהבה, השתלבות בחברה וכל מיני דברים שמציקים לי ממש ואני חייבת לפרוק אותם. רוב הכתיבה שלי היא על דברים שאני עוברת או כל מיני דברים שנזכרתי בהם.

הכתיבה שלי היא כמו סיר לחץ שכל פעם שמתמלא מעט יותר מידי אני פורקת בכתיבה.

התחלתי לכתוב מגיל יחסית צעיר, אבל לא ממש ידעתי שאני כותבת ולא ידעתי מה אני עושה. לקראת גיל 13 או 12 בערך התחלתי לכתוב הרבה יותר ברצינות. באותה תקופה כתבתי על דברים שעוברים עליי והכתיבה הייתה בעצם המקום שלי להביע את דעתי ולפרוק את מחשבותיי מהראש שלי כמו שאני לא עושה בקול. לאט לאט עם הזמן התחלתי גם לפרסם פה קטעים ולהבין מהי בעצם כתיבה. התחלתי לקרוא יותר ספרים, לחשוב על קטעים או סיפורים לכתיבה. 

בעצם היום הכתיבה היא חלק בלתי נפרד מחיי ואני יודעת שהיא לעולם לא תעזוב אותי.

כוכב נופל❤:

"

אני כותבת לרוב קטעים וסיפורים. רוב הכתיבה שלי היא על אהבה, השתלבות בחברה וכל מיני דברים שמציקים לי ממש ואני חייבת לפרוק אותם. רוב הכתיבה שלי היא על דברים שאני עוברת או כל מיני דברים שנזכרתי בהם.

הכתיבה שלי היא כמו סיר לחץ שכל פעם שמתמלא מעט יותר מידי אני פורקת בכתיבה.

התחלתי לכתוב מגיל יחסית צעיר, אבל לא ממש ידעתי שאני כותבת ולא ידעתי מה אני עושה. לקראת גיל 13 או 12 בערך התחלתי לכתוב הרבה יותר ברצינות. באותה תקופה כתבתי על דברים שעוברים עליי והכתיבה הייתה בעצם המקום שלי להביע את דעתי ולפרוק את מחשבותיי מהראש שלי כמו שאני לא עושה בקול. לאט לאט עם הזמן התחלתי גם לפרסם פה קטעים ולהבין מהי בעצם כתיבה. התחלתי לקרוא יותר ספרים, לחשוב על קטעים או סיפורים לכתיבה. 

בעצם היום הכתיבה היא חלק בלתי נפרד מחיי ואני יודעת שהיא לעולם לא תעזוב אותי.

 

עדיף לכתוב לעצמך ולהשאר ללא קהל, מאשר לכתוב לקהל ולהשאר ללא עצמך. -סיריל קונולי-

עדיף לכתוב לעצמך ולהשאר ללא קהל, מאשר לכתוב לקהל ולהשאר ללא עצמך. -סיריל קונולי-

עדיף לכתוב לעצמך ולהשאר ללא קהל, מאשר לכתוב לקהל ולהשאר ללא עצמך. -סיריל קונולי-

עדיף לכתוב לעצמך ולהשאר ללא קהל, מאשר לכתוב לקהל ולהשאר ללא עצמך. -סיריל קונולי-

עדיף לכתוב לעצמך ולהשאר ללא קהל, מאשר לכתוב לקהל ולהשאר ללא עצמך. -סיריל קונולי-

"מדהימה❤

אני טובה בחרוזים ובחמשירים חמודים כאלה, הייתי עושה את זה לעיתון של הכיתה אבל חוץ מזה לא בכלל.. ואני כותבת כל הזמן ליומן ופורקת שם, אבל לא ממש מצליחה לכתוב יפה ובצורה שכיף לקרוא. רק אם אני מאוד משקיעה אז אולי. הגיוני שאם אני אתאמן בזה הרבה אני אשתפר בזה אבל אני קצת עצלנית?

אני כותבת כל מה שעולה לי בראש וכל מה שיושב לי בלב.

אני כותבת מה שיוצא, אבל החיבה הכי גדולה שלי היא לקטעים בודדים ופחות לשירים או לסיפורים- שירים אני פחות מתחברת וסיפורים אני פשוט נוטה לא להמשיך... 

בקטעים אני מרגישה שאני יכולה לבנות עלילה מספקת ולגם לסיים אותה עם שורה תחתונה, ולרוב הכי כיף לי גם לשוב ולקרוא אותם:)) 

אני כותבת כשצריך בעיקר, כשעולה לי רעיון מטורף ואני נכנסת לפרץ כתיבה לא משנה כמה דברים יש לי לעשות  או אחרי שרעיון מקונן לי בראש תקופה ואני מרגישה שאני חייבת לפרוק אותו על דף. 

ולמרות הכל, אני עדיין מרגישה שאני לא כותבת מספיק.

אני ממש מסכימה ומתחברת למה שרממבר מי כתבה... אני פשוט פותחת את המחברת ומתחילה לכתוב מה עובר עלייך בעיקר במטאפורות בתוך קטעים ושירים. 

אני כותבת בשביל להשתחרר.

הכתיבה שלי היא הדרך שלי להתמודד עם כאב. 

אני כותבת ספר אחד רציני ועוד כמה למגירה

נייס

אני עוד מעט מוציאה את שלי וכותבת טורים פה ובעוד פלטפורמות(:

אני כותבת מה שבא לי. 

זה יכול להיות שירים, קטעי כתיבה, פאנפיקשן, סיפורים או כל דבר שמתקשר למילים.

הכתיבה היא חד משמעית הדרך שלי לבטא את עצמי ולהוציא רגשות חנוקים.

מה גם שאני אדם דרמטי ביותר אז זה מועיל לכתיבה?

אני גם מאוד דרמטיתXD

זה פורום ככ ישןןןןן. 

אניווי אני כותבת בעיקר קטעים שאני מתכחשת לעובדה שהם שירים... 

הייתי כותבת סיפורים בעבר אבל אני פחות מתחברת לזה עכשיו.

ממממ הכתיבה בשבילי זה כמו חברה הכי טובה שאני יכולה לספר לה כל מה שעומד לי על הלב, והיא לא תשפוט אותי

זה כמו מקום ביקום מקביל כזה שבו אני יכולה לעשות מה שאני רוצה בדרך שלי בלי שאנשים ישפטו אותי על כל מה שאני עושה ויתנו לי ביקורות שאני לא מעוניינת בהם. זו גם דרך שלי להיפתח בפני אנשים... מאוד קשה לי להיפתח לאנשים שאני לא מכירה מספיק טוב, וברגע שאנשים קוראים את מה שאני כותבת אני מרגישה שהם מכירים אותי יותר. 

כאילו נתתי להם להציץ לתוך הלב שלי, 

קיצור לא התכוונתי שזה יהיה כל כך ארוך אבל זה מה שקורה...