תגובות

מאנשים שמכירים אתכן, מהסביבה שלכן.
איך בני משפחה/חברים מגיבים לעיסוק שלכן בתחביב הספציפי שלכן?
יש כאלה שההורים מאוד דוחפים, יש כאלה שלא כל כך משתפות (כמוני), אולי נתקלות בחוסר פרגון.
חושבות שפידבקים חיוביים מהקרובים אליכן תורמים להעלאת הרמה של הכתיבה/ציור/צילום/ריקוד וכו'?
-----------------

אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת
או באיזה כפר

לפעמים סופה עוברת
וביתו נשבר
אבל
אבל לרוב,
אדם גם לעצמו הוא זר.

איך בני משפחה/חברים מגיבים לעיסוק שלכן בתחביב הספציפי שלכן?
דוחפים. כשרקדתי אמא שלי רצתה שאהיה רקדנית. כשלמדתי פסנתר ההורים שלי רצו שאהיה פסנתרנית. אני זו שוויתרה על התחביבים פעם אחר פעם - אהבתי אותם, את כולם, אבל עדיין לא הצלחתי למצוא את הדבר הזה שיעשה לי רטט בלב ושאני ארגיש שזה מה שאני רוצה לעשות, וללכת איתו עד הסוף. בגדול, הם מאד מפרגנים, חברים שלי גם כן אוהבים את היצירות שלי (בדר"כ כתיבה והלחנה), יש גם חברות שדורשות לשמוע שירים שלי בלופים וכן הלאה... חחח

יש כאלה שההורים מאוד דוחפים, יש כאלה שלא כל כך משתפות (כמוני), אולי נתקלות בחוסר פרגון.
אני נתקלת מדי פעם בחוסר פרגון מצד סבתא שלי ואמא שלי. אמא שלי מבקרת בעיקר את השירה שלי (כשאני מלחינה, מן הסתם אני היא זו שצריכה לשיר). אני לא זמרת! אבל אם אני לא אשיר, איך ישמעו את השיר שלי? וזה מרגיז אותי, אז ממנה אני בוחרת להתעלם. עם סבתא שלי זה שונה - היא מבקרת המון פעמים את הלחן שאני כותבת... לפני הרבה שנים שרתי לה שיר חדש שלי והיא כל כך הורידה אותי, שסירבתי לשיר אותו במשך שלוש שנים. בגיל 17 שרתי אותו לחברה שלי בפעם הראשונה מאז שסבתא שלי הורידה אותי, והיא ממש התלהבה. מאז אני לוקחת גם את הביקורת שלה יותר בפרופורציות, אבל זה עדיין קשה כי היא מאד ביקורתית.

חושבות שפידבקים חיוביים מהקרובים אליכן תורמים להעלאת הרמה של הכתיבה/ציור/צילום/ריקוד וכו'?
אני לא יודעת אם יש קשר בין פידבק טוב לרמה של האמנות. אני לא מנסה לשנות את האמנות שלי לפי מה שאחרים חושבים... אם הם אוהבים את מה שאני עושה, זה לא יגרום לי להשתפר - זה סתם יגרום לי לחייך. דווקא ביקורת בונה היא זו שמעלה את הרמה, כי אני משפרת דברים שאחרים שמו לב אליהם ואני בעצמי לא הצלחתי.
-----------------


>
Pretty woman, walking down the street, pretty woman, the kind you like to meet

כן או להפך
-----------------

.........
-----------------

My life is a movie and everyone`s watching
So let`s get to the good part and past all the nonsense

Sometimes it`s hard to do the right thing
When the pressure`s coming down like lightning
It`s like they want me to be perfect
When they don`t even know that I`m hurting

This life`s not easy, I`m not made out of steel


Act like you know me, but you never will
But there`s one thing that I know for sure

I`ll show you



לא חדשה, די ברור אחרי
שהחלפתי 3 כינויים.

(סיירת אתר ,כתבת נוער ומנהלת פורום כישרון)

איך בני משפחה/חברים מגיבים לעיסוק שלכן בתחביב הספציפי שלכן?
די טוב. החברים מאוד תומכים, הם חושבים שזה מגניב, גם החבר'ה שאני מנגנת איתם. בחברה הזאת כולם מאוד מפרגנים ומנסים לדחוף אותי למעלה ולהאמין בעצמי. ההורים שלי אוהבים את זה כל עוד זה רק תחביב, הם אמרו לי בעצמם שהם לא רוצים שאני אעסוק בזה כמקצוע

יש כאלה שההורים מאוד דוחפים, יש כאלה שלא כל כך משתפות (כמוני), אולי נתקלות בחוסר פרגון.
הם די בסדר... כמו שכתבתי בסעיף הקודם
סבתא שלי הייתה באה פעם להופעות ועכשיו כשעברתי לגיטרה חשמלית כבר לא, אבל זה די מובן
הסבתא השנייה תמיד חשבה שזה מוזר
לסבים לא באמת אכפת, לטוב ולרע

חושבות שפידבקים חיוביים מהקרובים אליכן תורמים להעלאת הרמה של הכתיבה/ציור/צילום/ריקוד וכו'?
הקרובים אליי לא באמת עוסקים בתחום, אז לא יודעת עד כמה הפידבק שלהם עוזר לי. פידבק מאיש מקצוע זה אחד הדברים שהכי עוזרים להתקדם, הדבר היחיד שיותר טוב מזה הוא פידבק ממישהו שיותר מנוסה ממני אבל יחסית קרוב אליי בסטטוס הנוכחי בחיים - אני אסביר.
המורה שלי בן 50+, מנגן כראוי למישהו שמנגן כבר 40 שנה. העבודה שלו היא לתת לי פידבק ולהסביר לי איך להשתפר, אבל הוא נמצא במקום כל כך רחוק ממני בחיים שהוא כבר לא זוכר איך זה להיות במצב שלי, וגם אני רואה אותו לפעמים בתור איזה זקן מקובע עם הטכניקות שלו והדרך שלו.
אחד החבר'ה שאני מנגנת איתם לעומת זאת הוא בחור מוכשר בטירוף, מבוגר ממני בשלוש שנים והעצות ממנו הן אחד הדברים שהכי עוזרים לי. דבר ראשון, לעזור לי זו לא העבודה שלו. הוא לא חייב לומר לי איך הוא חושב שאני יכולה להשתפר, אבל הוא בוחר שכן - מה שאומר שיש לו משהו מספיק חשוב לומר בשביל שהוא יטרח לומר אותו למרות שהוא לא חייב.
דבר שני, הוא הרבה יותר בראש שלי. ברור שצורת החשיבה שלי תהיה יותר דומה לשלו מלזו של המורה בן ה-50+ שלי, אנחנו אנשים צעירים שגדלו לתוך המאה ה-21. מעבר לזה, גם הוא למד לנגן בעולם המודרני כשהדרישות אחרות, השיטות אחרות ומאגרי המידע שונים. הוא יכול לתת לי טיפים שבאמת ימצו את כל הפוטנציאל שיש לשיטות נגינה מודרניות ולטכנולוגיה מודרנית להציע לי, לא איך שלמדו לנגן בסבנטיז.
-----------------




And Justice for All...

תכל'ס דוחפים