4girls פורגירלס – פורום האכזבה הראשונה. <סיפור קצר ואישי&

משתמשת פלטינום

תגובות: 3007

EET. יולי 08, 2014 12:06

צטטי

המבט שלך ננעל כנגד עיניי;
תהיתי מה יש בך
שגם כשאני מביטה חזרה,
מסמיקה ובטח עושה פרצוף לא ברור כלשהו ממבוכה
אתה לא מסיר אותן.
כמו שתי להבות שגורמות לעורי לבעור, לקרביים שלי לרעוד
העיניים שלך ננעצו בי, עיניים של נער לטיני נחוש

הייתי קטנה מידיי.
אתה - היית גדול מידיי;
שונה מכל מה שהכרתי.
שונה מכל נער בישראל.

הבחנת בי.
היית הראשון;
הבחור הראשון שחתיך ברמה של פאקינג בקהאם ורואה אותי. רואה דרכי.
חבל שלא הייתי אמיצה יותר.
עד היום, אני בכלל לא אמיצה מספיק.

בשעת לילה,
כנגד קיר לבנים אדום,
כשכל רגע נשמעים ברקע קולות צרפתים, קוראינים, איטלקיים
שוב עינייך היו כנגד שלי - הפעם קרובות.
הבפנוכו שלי שוב התהפך ולא הצלחתי לנסח משפט אחד תקין בספרדית;
שנים של צפייה בטלנובלות לא עזרו בכלום.
השפלתי מבט.
כי אני הייתי קטנה מידיי.
ואתה - גדול מידיי. אמיץ מידיי.

מצאת לך מישהי אחרת,
אם אני לא טועה - ממוצא קזחסטני.
הייתם סיפור מקסים; חיכית לה כל ערב באותה שעה מחוץ למרפסת.
היא יצאה, בחצאיות קצרות ועקבים קטנים.
לא התביישתם להפגין את מעשיכם בפומבי. בפניי.
גם היא הייתה קטנה. אבל מוכנה בשבילך;
מוכנה יותר משאי פעם יכלתי להיות.
והרי מה זה משנה - רומן קצר זה רומן קצר.

אולי אם היה לנו זמן. אולי אם הים לא היה מפריד בינינו.
אם לא היה מרחף מעלינו שעון זמן מתקתק שמזהיר כי בכל רגע הכל צפוי להסתיים.
אולי יכלת להיות הזיכרון הראשון שלי;
הזיכרון הראשון לאהבה.
ולא לאכזבה.
-----------------