אהבה במסגרת התפקיד.

היי.
דבר ראשון-אני כותבת את הסיפור הזה גם אצלי בפוסטים אז אם באלכן להכנס אתן מוזמנות!!
דבר שני-אני באמת מקווה שתאהבו ושתגיבו...

פרק 1.

סוזי התישבה על המיטה כשעיניה זולגות דמעות...היא בכלל לא התכוונה לנשק אותו!זה פשוט קרה! היא בכלל לא אוהבת אותו...זה התפקיד שלה-לא לאהוב אותו. מה היא תגיד עכשיו לריי? הוא בטח יחשוב שהיא השתגעה... היא חבטה בידה על ראשה `את טיפשה! את טיפשה!` אמרה לעצמה כשהבינה מה הולך לקרות...היא תפוטר.זה בטוח.


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שנתיים קודם...

"סוזי פאפר,בואי הנה מיד!" צרחה אימה החורגת של סוזי כשהיא סותמת בידה את שפורפרת הטלפון - היא לא אהבה שאנשים שומעים משהו שהם לא אמורים לשמוע... `אנשים הם רכלנים,לא צריך להגיד הכל לכולם.` נהגה לומר תמיד - "אני באה!" אמרה סוזי ויצאה מחדרה לכיוון הסלון הרחב שבביתה - היא אף-פעם לא אהבה הרבה מרחב,זו אחת הסיבות שהיא בדרך-כלל לא יוצאת מחדרה הקטן שבסוף המיסדרון... - היא נעמדה מול אימה שהושיטה לה את הטלפון "קחי-זה בשבילך..." אמרה והלכה למיטבח לגמור את בישוליה לקראת שובו של בעלה (האב האמיתי של סוזי) שנמצא רוב השנה בעבודה,לפעמים הוא מגיע לזמן קצר ואחר-כך נעלם שוב לזמן ממושך... זה מה שעמד לקרות, וזה ללא ספק ריגש את סוזי מאוד - שלא כמו אימה שמשום מה לא ממש אהבה את אביה של סוזי,זה אחד הדברים שסוזי לא מבינה באימה החדשה `אם היא התחתנה איתו למה היא לא אוהבת אותו?או לפחות מראה את זה?` נהגה לחשוב תמיד-אבל שתקה.היא תמיד שתקה. - "הלו?" אמרה סוזי לתוך השפורפרת וחיכתה לתשובה "היי!" היא הגיעה ולא נתנה לסוזי לחכות הרבה "מה קורה?"שאל הקול "מי זה?" שאלה סוזי ונהייתה מבולבלת,"זאת הולי טיפשונת!"אמר הקול (שכבר הייתה הולי) "הו,היי!"אמרה סוזי ושמחה שזה לא אביה שבדרך-כלל מבטל את הביקור ברגע האחרון... "מה קורה?"היא הוסיפה "מצוין פלוס!!" אמרה הולי בהתרגשות "את לא תאמיני מה קיבלתי!!!!!!!" היא כמעט צרחה וסוזי הרחיקה מהר את הטלפון כדי לא להפוך לחירשת... "מה קרה?" שאלה אחרי שהולי נרגעה קצת, "מה קיבלת?" שאלה היא בהחלט נהייתה סקרנית..."קיבלתי מכתב מניו-יורק,יש לי כרטיס טיסה והזדמנות להיות זמרת!!" את הקטע האחרון היא צרחה וסוזי (שלא הספיקה להזיז את השפורפרת) נהייתה חרשת באוזן ימין... "מה זאת אומרת הזדמנות להיות זמרת?" היא שאלה בניסיון להבין מה אומרת לה חברתה, "זאת אומרת שיש לי כסף לאיזה תכנית לזמרים צעירים שבוחנים שם למי יש קול מספיק יפה כדי להשתתף..." היא בלעה את המילים וסוזי בקושי הצליחה להבין אותה "את מתכוונת שאת הולכת לאודישנים של התכנית הזו בלי לדעת עוד פרטים?" "את אומרת את זה כאילו זה דבר רע!" אמרה הולי ונשמעה קצת כועסת. "לא זה לא,אבל אני לא חושבת שזה בטוח...את אפילו לא יודעת מי שלח לך את המכתב...ואיך לעזאזל הם יודעים איך נשמע הקול שלך אם הם בניו-יורק?" היא שאלה,בטוחה שלהולי אין תשובות - היא הופתעה שהולי דווקא ענתה מהר את התשובות הנדרשות - "קודם-כל אני כן יודעת מי שלח את המכתב ודבר שני-הם יודעים איך נשמע הקול שלי כי יש להם פה בארץ שליחים שבודקים אפשרויות מתאימות...ונחשי את מי הם מצאו,הקליטו,ושלחו לחו"ל? אותי!!!!!!!" סוזי שתקה לרגע ולאחר מחשבה קצרה שאלה-"מי שלח את המיכתב?" הולי מיהרה לענות כשכולה מתרגשת-"אהה...זו בעלי התוכנית של הזמרים ,אממ...איך קראו לתוכנית הזו??רגע... אהה,כן - Singer song !" סוזי שתקה,לא היה לה עוד שאלות לשאול והיא לא רצתה שהולי תלך...היא הייתה החברה היחידה שלה,מה היא תעשה כשהיא תעזוב? תשחק ותצחק עם עצמה? "סוזי,את עדיין שם?" הקול של הולי ניער אותה ממחשבותיה "כן,בטח" היא אמרה בקול עצוב "מה קרה?" הולי תמיד שמה לב לרגשות של סוזי גם אם הן רק מדברות בטלפון..."לא,כלום..."סוזי לא רצתה להרוס להולי את השמחה שלה,הולי תמיד שמחה איתה בכל דבר-עכשיו תורה! "בהצלחה " הי א אמרה לאחר דקה של שתיקה "תודה. אוקי,ביי!" השיבה הולי והשיחה נותקה... סוזי לא רק פחדה להישאר לבד,כל העסק הזה עם המכתב לא נראה לה טוב... תחושת בטן אמרה לה שמשהו מסריח כאן,והיא תמיד סמכה על הבטן השמנמנה שלה ;)
* * *
יומיים אחרי השיחה עם הולי סוזי והיא נפרדו בשדה-התעופה,הן התחבקו ממש הרבה ותמיד סוזי ניסתה שלא לבכות. "אני מבטיחה להתקשר אלייך כל יום עד שכבר ימאס לך ממני!"אמרה סוזי כשהשתיים התחבקו חיבוק אחרון לפני הטיסה של הולי,הולי חייכה "אף-פעם לא ימאס לי מימך..." לחשה לתוך אוזנה של סוזי ונשקה לה על הלחי. "ביי בינתיים" אמרה סוזי. "ביי בינתיים" אמרה הולי,והמטוס המריא.
* * *
סוזי לא הצליחה להירדם,הי כל הזמן חשב על הולי, איך הן היו ביחד מהגן עד עכשיו-כיתה יא`,איך הן היו משחקות בבובות,עושות שיעורים ביחד,והכי היא זכרה-את המסיבת פיג`מות שהן עשו פעם בגיל 13-היה להן כלכך כיף אז...חבל שהיא טסה...
* * *
שבוע אחרי שהולי טסה לניו-יורק הייתה לסוזי כאב ראש נורא והיא לא הלכה לבצפר באותו יום,היא ישבה מול הטלויזיה והחליפה ערוצים בזה אחר זה כשהטלפון צילצל מהסלון.סוזי קמה מהספה והרימה את השפורפרת "הלו?" אמרה כשקולה הסוער של הולי בקע מתוך הטלפון בלחישה מוזרה "סוזי? תודה לאל סוזי! בואי לכאן ותוציאי אותי סוזי!" היא כמעט בכתה,סוזי נבהלה פתאום כבר לא היה לה כאב ראש והיא הקשיבה בריכוז להולי שהמשיכה לדבר במהירות והלחץ - "סוזי הצילו,בבקשה!" היא התחילה לבכות וסוזי נלחצה "מה קרה?" היא שאלה בפחד,"סוזי את צדקת!סליחה שלא הקשבתי לך סוזי..."השיחה נקטעה על-ידי קולות בכי של הולי "בבקשה..."היא בכתה ואפשר היה לשמוע בקולה שהיא רצינית..."הולי,מה קרה?" סוזי פחדה לגמרי "מה יש לך? לא טוב לך שם,בתוכנית?" היא שאלה מקווה שזה העניין. "אין שום תוכנית,סוזי בואי תעזרי לי פה!" היא התחננה וסוזי נסתה להשאר רגועה, "מה זאת אומרת אין שום תוכנית?הולי תתרכזי!תספרי לי הכל ושיהיה מובן." הולי השיבה במהירות- "את לא מבינה? את צדקת!הכל היה שקר! לא הייתי צריכה לטוס לפה בלי לברר עוד פרטים..." היא נשברה והתחילה לבכות שוב,סוזי חשבה שהיא שומעת צחקוקים ברקע "מי זה שם?"היא שאלה,הולי הפסיקה לבכות ובבת-אחת התחילה לצחוק צחוק חזק "מה קורה שם?" סוזי לא הבינה,לא יכול להיות שהולי עבדה עליה ככה,היא אף-פעם לא הייתה עושה את זה! הצחוק של הולי גרם לסוזי לכעוס והיא התחילה לצרוח לתוך הטלפון"מה קורה שם?מי זה שם?" הולי הפסיקה לרגע לצחוק "וואו...את כזאת פטתית סוזי,חהחהחה" היא צחקה בקולי קולות וסוזי הבינה הכל-הולי השתנתה שם בניו-יורק,היא שיקרה לה בפעם הראשונה בחייה.סוזי התחילה לבכות "אני לא רוצה לראות או לשמוע אותך יותר בחיים!" היא צרחה וניתקה במהירות את הטלפון. היא שנאה את הולי ואת התוכנית שהיא טסה אליה,היא שנאה את התמונות והסרטונים שיש להן ביחד ואת כל הזיכרונות שיש לה ממנה...היא שיקרה לה... :(


המשך בפרק הבא :)

-----------------


>
Life is done Love never ends

תגובה??מישהי?
-----------------


>
Life is done Love never ends

אני אגיד לך מה ממש הפריע לי -
את כותבת יפה, אבל זה כמעט בלתי אפשרי לקרוא כשהכתב קטן והטקסט לא מפוסק נכון.
גם אני כתבתי ככה בהתחלה - אבל כשאת כותבת דיאלוג הכי בסיסי (אפילו אם זה שיחת טלפון) צריך לרדת כל פעם שורה ולפסק נכון
הסוף היה ממש טוב ומותח, אבל קשה לי ממש להבין מה העלילה. לפרק ראשון צריך להיות קצת יותר ברור מי הדמות הראשית, מה קורה בעצם. אחרת הקורא הולך לאיבוד ולא זוכר כלום מהסיפור.

בת כמה את ?
-----------------



מוזמנות לקרוא את הסיפור שלי בפורום "סיפור בהמשכים"! :)
או באתר הרישמי

ממש מסכימה עם זאת שמעליי. ממש קשה לקרוא כשהכל כתוב בקטע אחד בלי רווחים בין משפט של דמות אחת למשפט של הדמות השנייה. והמשפטים שלך טיפה ארוכים מידי, אז ממליצה להוסיף פסיקים ולחלק את המשפטים.
חוץ מזה הכתיבה שלך כן יפה והסיפור כן יכול להיות מעניין:)
-----------------

מסכימה עם שתי אלה שמעלי. כדי לסיים משפט אל תעשי שלוש נקודות, נקודה אחת מספיקה.
בקיצור, תנסי לעבוד על הפיסוק וזה יהיה מצוין :>!
גם הקטע עם הדיבור.
זה יהיה הרבה יותר טוב אם נגיד תכתבי ככה:
"אז, מה נשמע?"
"הכל בסדר... מה איתך?" אמרה לי ---.
"אני מרגישה קצת יותר טוב.. החום שלי ירד קצת"
"מקווה שתחלמי מהר ! החלמה מהירה!"

זה יהיה הרבה יותר ברור וקל לקריאה :).
-----------------

מה שתגידו... חבל בכלל שפירסמתי את זה פה :((
-----------------


>
Life is done Love never ends

^ את לא צריכה להרגיש ככה. אף אחד לא כתב מושלם כשהוא התחיל לכתוב, כולם קיבלו ביקורות, בסך הכל הסיפור שלך כן מעניין, את לא צריכה להיפגע, זה לא בכוונה רעה בכלל... :)
-----------------

את לא צריכה להיפגע,כמו שאמרה זאת שמעליי,גם אני שהתחלתי לכתוב הייתי כותבת ככה ואפילו גרוע יותר,את צריכה לקבל ביקורת לשפר את הכתיבה בעזרת זה,וכככה תצליחי לכתוב יותר טוב..
חוץ מזה התוכן שלך יפה,רק צריך לעבוד על הכתיבה שלו :)

סליחה אם נפגעת מזה :O!
אני ניסתי לתת ביקורת בונה, סליחה אם נפגעת > ביקורות בונות יכולות לעזור לך המון בעתיד ועכשיו.
כולנו בהתחלה לא הכי מצוינים אבל אנחנו עובדים על זה :>

-----------------