החיים בתיכון פרק רביעי!!!!

לא האמנתי שככה תתחיל השנה הראשונה שלי בתיכון.
הכל התחיל כשהלכתי לשיחה ראשונה עם המחנכת יומיים לפני תחילת הלימודים.
חיכיתי בתור מחוץ לכיתה ולידי עמד עידו החתיך משכבת י"א שעובד בקפה מול הבית שלי
"היי" עידו אמר וחייך אלי חיוך מתוק
"היי, אתה מחכה למישהו? " שאלתי
"כן, אני מחכה לחבר שלי שיצא מהשיחה הזאת ונלך לאכול..
אני עידו דרך אגב"
"אני מיקה,
אני מחכה שחבר שלך יצא כדי שאני יוכל להכנס ולסיים עם השיחה הזאת."
"לסיים עם איזה שיחה? שלנו או עם המורה? " עידו שאל וצחק
"חחח השיחה עם המורה.. אתה אידיוט או שאתה עושה את עצמך?
"אסור להיות מצחיקים טיפה?"
"אם זה היה מצחיק לא הייתה לי בעיה.." עניתי
ככה המשיכה השיחה השנונה שלנו, היא זרמה כלכך טוב עד שכבר הייתי צריכה להכנס לשיחה.
בכל מקרה קבענו להפגש יום למחרת בקפה שהוא עובד בו.

בדרך חזרה הביתה מבית הספר סיפרתי למאיה בטלפון את כל מה שקרה עם עידו. איך שהוא התחיל לדבר איתי, ושדיברנו על מלא דברים וקבענו להפגש בסוף גם מחר.
"נו אז את מתרגשת?" מאיה שאלה אותי בטלפון.
"לא.. סתם אני הולכת לפגוש אותו זה לא שאנחנו קבענו דייט רשמי או משהו..
אני אמורה להתרגש?"
"כן, לא כל יום נפגשים עם חתיך כמו עידו את יודעת.."
"טוב.. אם את אומרת."
סיימתי את השיחה עם מאיה ונכנסתי הביתה.
"הי אמא אני בבית" צעקתי .
"היי מותק, איך הייתה השיחה עם המחנכת החדשה?"
"סבבה."   
"מחר את הולכת לאבא"? שאלה אמא
"לא.. קבעתי לצאת לקפה ממול מחר"
"עם מי"?
"עם...   יש משהו לאכול?" שאלתי כדי להחליף נושא שיחה.
אני לא יכולה להגיד לאמא שמישהו חתיך שדי נדלקתי עליו הציע לי לצאת. היא תתחיל לשאול שאלות ואין לי כוח לזה.
היום עבר.. ומחר אני פוגשת את עידו. האמת? שיקרתי למאיה אני כן מתרגשת.
אין לי מושג אם יתחיל בינינו משהו.. אני לא חושבת, אבל אני מקוה שכן.


פעם ראשונה שאני כותבת משהו כאן.. אשמח לביקורת ותגובות


-----------------

אומרים יש אהבה בעולם...
>
עדיין לא מצאתי אותה...

אהבתי את הסיפור

-----------------

חייך למצלמה,

צ`יז !

הבוקר הגיע ויחד איתו ההתרגשות. כן. התרגשתי.אני מודה, היום אני נפגשת עם עידו!

התארגנתי לעבודה בבייביסיטר אצל שכנים שלי מסוף הרחוב, כל החופש אני שומרת על הילדים שלהם כי הם לרוב עובדים.
הם שני אחים, עומר הגדול בן 6 ושקד בת 4, אני ממש אוהבת לשמור עליהם למרות שבהתחלה לא כלכך הסתדרתי איתם.
הם היו מציקים לי ומרביצים לי(בעיקר עומר), אבל מהר מאוד הבנתי שכדי שהם יאהבו אותי אני צריכה לזרום איתם ולשחק איתם. אז במקום סתם להיות אדישה החלטתי להוציא את כישורי ההדרכה שלי מהצופים ,וכל יום אני באה לנסות איתם משהו חדש וזה דווקא עובד

אז היום בגלל שזה היום האחרון לחופש אנחנו הולכים לצפות בסרט בקולנוע יחד עם תמר, אחת מהחברות הכי טובות שלי. תמר לפעמים מצטרפת אלי לשמור עליהם כי היא גרה ברחוב הצמוד לשלי.
חיכיתי שתמר תגיע לבית שלי ויצאנו לבייביסיטר.
"מיקה, לא סיפרת לי בסוף מה קורה עם עידו, מתי את נפגשת איתו?" תמר שאלה שיצאנו מהבית שלי.
"אני נפגשת איתו היום בערב בקפה אחרי שהוא מסיים את המשמרת שלו בעבודה." עניתי.
"את חושבת שיצא מזה משהו?" תמר שאלה בהתלהבות.
"לא יודעת, מצד אחד אני ממש רוצה שיקרה משהו אבל מצד שני אני לא מאמינה שזה יקרה..." עניתי בבילבול
"נו תפסיקי, זה ברור שהוא נדלק עלייך את בעצמך אמרת לי שהוא התחיל את השיחה אתמול ."
תמר אמרה ובלבלה אותי יותר ממה שכבר הייתי. חשבתי לעצמי 'הוא באמת נדלק עלי? אולי סתם לא הבנתי נכון?'.
"לא יודעת, עזבי, אני לא רוצה לפתח לעצמי תקוות ולהתאכזב..." עניתי כשכבר הגענו לבית של השכנים.
"מי שם??" שקד צעקה בקול מתוק .
"אלו מיקה ותמר" ענינו וביקשנו שיפתחו לנו את הדלת.
עומר פתח את הדלת ושקד רצה לחבק אותנו. "אני לא יכולה עם הילדה הזאת היא כזאת מתוקה!" אמרתי בשקט לתמר והיא הגיבה בחיוך של 'אני יודעת'.
"רוצים לבוא איתנו לסרט??" שאלנו ועומר ושקד ענו כן בהנהון ראש וצעקה.

הגענו לקולנוע ולפתע שמעתי קול מוכר צועק לעברי.
"מיקה??" צעק האיש עם הקול המוכר.
התקרבנו לעבר הקול ולפתע הבחנתי בעידו יחד עם אחותו הקטנה.
"היי מה אתה עושה פה?" שאלתי מופתעת.
תמר בינתיים הלכה עם הילדים לשחק במתקנים שעובדים על כסף.
"יצאתי לבלות קצת עם אחותי הקטנה, אנחנו הולכים ביחד לראות את ריו 2 החדש שיצא" ענה עידו
"ומה את עושה פה?" שאל עידו וצחק
"איזה קטע, גם אני וחברה שלי תמר הולכות לריו 2 יחד עם הבייביסיטר שלי אנחנו שמרנו עליהם החופש."
עניתי בחיוך וחשבתי לעצמי מה הסיכוי שדבר כזה קורה שבמקרה אנחנו הגענו לאותו מקום וצחקתי לעצמי.
"קניתם כבר כרטיסים? אפשר לשבת יחד, בני כמה הם? הם יוכלו אולי להתחבר.. אחותי דנה בת 7"
עידו אמר והציע רעיון שנשמע לי דווקא מצוין.
"אחותך גדולה מעומר בשנה ומשקד בשנתיים אבל אני רואה שדווקא הם מצליחים להתחבר, תראה אותם" אמרתי והסתכלנו והבחנו בהם כבר משחקים וצחקנו .
קנינו כרטיסים ונכנסנו לסרט, 3 הילדים ישבו ביחד שלצד שק תמר התיישבה ולצד דנה עידו ואני התיישבנו.כל הסרט עידו ואני קצת הפרענו לשאר הילדים בקולנוע ודיברנו הרבה כמה שיותר בשקט.
הרגשתי ממש טוב לידו, החזקנו ידיים לאורך כל הסרט והבנתי שאולי זה זה אולי באמת יכול לקרות משהו.
כשנגמר הסרט ועידו ואחותו נפרדו מאיתנו הזכרתי לעידו שעדיין נפגשים אחרי המשמרת שלו והוא אמר שהוא לא שכח והוא מצפה לזה.

"איזה חמוד, נכון?" שאלתי את תמר ששמנו את עומר ושקד בבית והלכנו לבית של תמר.
"כן הוא ממש חמוד, אבל די תקעת אותי לבד בסרט את לא חושבת? "תמר ענתה בעצבנות ולא הבנתי בדיוק מה היא רוצה.
"מה?? לא הבנתי מה קרה?" עניתי בבלבול
"מה לא הבנת? השארת אותי לבד חשבתי שהפואנטה שנלך ביחד זה כדי שנהיה ביחד שהקטנים רואים את הסרט" תמר ענתה כשהיא נראית מחוממת עלי עוד יותר.
"טוב, אני מצטערת שהרגשת ככה לא שמתי לב, את יודעת שזאת הפעם הראשונה שיש לי משהו עם בן כלשהו." עניתי ותהיתי לעצמי מה לא עשיתי טוב.
"זה בסדר מיקוש, אני יודעת, מצטערת שהתעצבנתי. שימי לב לזה פשוט.." תמר ענתה והתנצלה.
שמחתי שזה לא נגרר לריב כי אני לא רוצה לריב עם חברה שלי על בנים.
"אז הכל בסדר בינינו נכון?" שאלתי "כי פשוט הגענו לבית שלך" צחקתי בקול
"אפילו לא שמנו לב" אמרה תמר בפליאה וצחקה
נכנסנו לבית של תמר ופונצ'ו הכלב החמוד שלה קפץ עלינו.
את פונצ'ו הם אימצו שתמר הייתה בת 4 אחרי שאמא שלה גילתה שהיא לא יכולה להכנס להריון שוב. הוא לא תחליף לאח/אחות קטנים אבל זה כיף שיש מישהו להיות איתו כי בסה"כ תמר בת יחידה. תמיד קינאתי בתמר למרות שאין לה אחים כי היא מקבלת המון תשומת לב מההורים שלה והם גרים ביחד ומסתדרים. לא כמו ההורים שלי.

בכל אופן, אחרי שפונצ'ו קפץ עלינו עלינו לחדר של תמר לדבר קצת ולקבל קצת תדרוך לפני הדייט(רעיון של תמר) די מטומטם אני חושבת אבל מה לעשות שלה כבר היו 2 חברים ועכשיו היא בקשר עם תומר מי"ב .
"אז מה את אומרת לי בעצם? אסור לי להראות שאני בעיניין. למה?" שאלתי את תמר שאני די המומה ממה שהיא אמרה.
"את לא יכולה להראות שאת מעוניינת בדייט ראשון אבל את יכולה לרמוז טיפה במבטים או פלירטוטים.. זה יבוא מעצמו אל תדאגי."
"לא לדאוג? פעם ראשונה שאני יוצאת עם מישהו שהוא לא בגדר ידיד שלי " עניתי לתמר שכולי מתוחה ומתרגשת.
"א. הוא גם לא חבר שלך נו כרגע מישהו שאת יוצאת איתו וב' אל תלחצי! הכל יהיה בסדר את מהממת! תמר ענתה וניסתה להרגיע אותי.
חשבתי לעצמי איך היא מנסה להרגיע אותי שלה זה הולך כלכך בקלות, ילדה כזאת יפה שיער בלונדיני ארוך, עיניים כחולות, אולי היא קצת נמוכה אבל זה לא גורם לבנים להפסיק להמשך אליה.
ואני עם הבטחון עצמי הנמוך שלי מתולתלת שיער שטני קצת ארוך עם עיניים חומות וגשר יכולה לגרום למישהו להיות חבר שלי.
אחרי השיחה עם תמר שקצת עודדה אותי היא איחלה לי בהצלחה, והלכתי הביתה להתארגן.

נכנסתי הביתה והלכתי להטעין את הפלאפון בחדר שלי למעלה ששבק חיים כבר אחרי הסרט.
פתחתי את הפלאפון וגיליתי איזה 100 הודעות SMS וואטסאפ מקבוצות, חברות וההורים שלי.
אמא שלחה לי איזה 10 הודעות כי היא דאגה למה לא עניתי לה, היא חיפשה אותי כדי להגיד לי שהיא חוזרת מאוחר, יוצאת לבלות עם "ידיד" שלה.
אבא שלי חיפש אותי כי הוא לא הבין למה אני לא עונה בגלאקסי שלי והוא רצה לשאול מתי אנחנו נפגשים , וחברות שלי חיפשו אותי לשאול מה הולך עם עידו.. אני סיפרתי רק למאיה ותמר איך זה הגיע לשאר הבנות? כנראה ששמועות מתפשטות מהר בעיר שלנו.
צפצוף של וואטסאפ נשמע מהפלאפון שלי, זאת מאיה
'נו הלכת כבר לקפה?' מאיה כותבת לי
'עדיין לא אני מתארגנת קבענו ב20:30 ' עניתי
'תגידי, יש לך מושג איך יעל ושחר יודעות על עידו? עדיין לא סיפרתי להן.'
'יש סיכוי שבטעות נפלט לי משהו, סורי' מאיה ענתה
'פעם הבאה מאיוש תשתדלי שלא..' עניתי והלכתי להתארגן
יצאתי מהבית והלכתי לפגוש את עידו כולי בהתרגשות..

ההמשך בקרוב!

תודה רבה!! אשמח לעוד תגובות על הכתיבה העלילה וכו'
בכל זאת פעם ראשונה שאני כותבת סיפור אני בדר"כ כותבת סיפורים קצרים או שירים


-----------------

אומרים יש אהבה בעולם...
>
עדיין לא מצאתי אותה...

יש פוטניצאל לסיפור אהבתי :)

-----------------

:) נוגית :)

אם רק אפשר להגדיל טיפטיפונת את הכתב בבקשה...
-----------------

私は フェアリーテイル のまどぅし   ☆彡

מושלם! קראתי את שני הפרקים וממש אהבתי!! את כותבת מדהים והסיפור מהמם. מחכה להמשך...

שרון 3>

-----------------


>
Life is done Love never ends

תודה רבה על התגובות !

נעלתי את הבית ויצאתי החוצה. ביציאה מהחניה הפלאפון שלי צלצל, זה היה עידו.
"היי מה קורה ?" עידו שאל
"אני בדרך אלייך" עניתי.
"אז חכי אני אבוא לכיוון שלך בדיוק סיימתי משמרת ויש לי מקום שאני רוצה לקחת אותך."
"מה לקחת אותי? זה לא שאתה נוהג או משהו נכון?"
"יש לי אופנוע" עידו צחק," באיזה מספר בית את גרה?"
"53" עניתי, "אני בדיוק ביציאה מהחניה."
"אהה זה ממש קרוב 2 דקות אני אצלך" "בי מאמי"
"ביי" עניתי כולי מובכת מהסיטואציה.

מאמי? כבר הוא קורא לי מאמי? אפילו ידיד שלי לא קרא לי מאמי עד שהכרתי אותו מספיק טוב. את עידו כמה זמן אני מכירה? בקושי יומיים.
עידו על האופנוע שלו מגיע לכיוון הבית שלי ואני הולכת לכיוונו.
"היי"
"היי" עידו אומר ויורד מהאופנוע כדי להגיד לי שלום.
" שכחת להזכיר את הפרט הזה שיש לך אופנוע אתה לא חושב?"
"מה זה משנה? העיקר שאני יכול להסיע אותך עכשיו." הוא אמר וחיבק אותי חיבוק חם כזה ,כמעט כמו החיבוק דב שאבא שלי נותן לי שאני באה אליו.
"יש לך הזדמנות ללכת להביא גרביים. אנחנו הולכים למקום קצת לא שגרתי." עידו אמר ואני קצת נבהלתי אבל גם אהבתי את הרעיון.
עידו חיכה לי בחוץ ונכנסתי הביתה להביא גרביים.
"מה קרה הגעת כלכך מהר?" אמא שאלה כשהיא יוצאת מהמרפסת שריח של סיגריות נודף ממנה.
"אל תדאגי את יכולה להמשיך לעשן אני רק עולה לקחת משהו " עניתי כועסת על אמא שלי.
-אני אספר לכם קצת על אמא שלי. היחסים בינינו אפשר להגיד לא הכי טובים שיש.
אני מאוד אוהבת אותה אבל יש לה פתיל קצר שניצת מהר מאוד.
ההורים שלי נפרדו שהייתי בת 5 ואני נשארתי עם אמא יחד עם הדס אחותי הגדולה מנישואים קודמים של אמא. אבל זה לא משנה עכשיו.
בקיצור אנחנו לא מסתדרות במיוחד בגלל הקשיים הכלכלים שהיו אחרי שההורים שלי נפרדו. אני צריכה להיות ילדה טובה ולנסות לא להרגיז אותה.
המילה הכי קטנה על אבא שלי משנה לה את המצב רוח.
בכל מקרה גיליתי שאמא שלי מעשנת רק לפני 3 שנים שרציתי לקחת משהו מהמגירה שלה בחדר ומצאתי קופסת סיגריות.
אני לא כועסת עליה שהיא מעשנת אני כועסת על זה שאחרי שגיליתי והיא יודעת היא מנסה להסתיר את זה ממני.
אחותי אמרה לי שהרופאים אמרו שהיא חייבת להפסיק לעשן כי היא יכולה בקלות לקבל סרטן כי זה מחלה תורשתית אצלנו.
טוב נחזור לסיפור שלנו.

אז אחרי שהבאתי גרביים עליתי על האופנוע המגניב של עידו ונסענו למקום לא נודע איפשהו בתל אביב.
הגענו לונגה מועדון קירות טיפוס שפתוח בתל אביב יחסית עד מאוחר. ממש התלהבתי מהמקום למרות שאני ילדה לא הכי חובבת אקסטרים ושטויות כאלה.

" ואוו איזה מגניב שבאנו לכאן" אמרתי. "בהחלט לא שגרתי לדייט."
"אני בא לכאן לפחות פעם בשבוע אני כבר רשום במועדון ואני הולך להתחרות השנה את מוזמנת לבוא."
"בשמחה" עניתי.
"אוקיי אני אלמד אותך קצת מה עושים. קודם כל אלו הנעליים שאת צריכה לשים."

אלו היו נראלי הנעליים הכי מוזרות שראיתי, עם שקע מיוחד בסולייה כדי לטפס. הן גם היו ממש לא נוחות.
"יש לך מדריך אישי אז אתם לא צריכים אותי נראה לי". אמר אחד המדריכים של המועדון שנראה שעידו כבר מכיר אותו
" כן יש לי אחלה מדריך" אמרתי וניסינו להתחיל לטפס. עידו היה ממש נחמד ועזר לי להבין איפה לשים את הרגליים . נפלתי כמה פעמים מהזינוקים על הקירות אבל היה לי ממש כיף.
"היית ממש טובה" עידו אמר שיצאנו מהמועדון.
"איזה טובה חוץ מקיר אחד של רמה הכי קלה לא הצלחתי לעשות כלום עד הסוף. ובלי העזרה שלך לא הייתי מצליחה כלום. קשיב אתה תותח ממש ספיידרמן איך הצלחת לטפס כמעט על התקרה הפוך?"
"אני כבר שנתיים מטפס באופן מקצועי כאן אז כבר מתרגלים. נוכל לבוא לכאן שוב אם תרצי. אני אשמח לבלות איתך את הזמן הפנוי שיהיה לי בשנה הכלכך עמוסה הזאת."
"אני גם אשמח" עניתי והייתי שלמה בתשובה שלי. אני מרגישה שיכול לצאת משהו טוב מהקשר שלנו אבל אני לא ממהרת.
"אז אני אפגוש אותך מחר בבית ספר?" עידו שאל כשהגענו כבר לבית שלי.
"כן" עניתי בחיוך ועידו נישק אותי על הלחי.
שמחתי שהוא לא ניסה לנשק אותי כי אני לא רוצה למהר למרות שזה נשמע קצת מוזר. אבל החבר הראשון שלי צריך לזכות בנשיקה הראשונה שלי רק אחרי שהוא יוכיח את עצמו כחבר טוב.
נכנסתי הביתה מרוגשת מהדייט הראשון שלי והייתי בשמיים.
ישר סימסתי לתמר ומאיה מה היה. סיפרתי להן על הקיר טיפוס וכמובן שמאיה התלהבה כי היא חולת אקסטרים תמר אמרה שזה ממש חמוד.
סיפרתי להן על כל הצדדים החדשים שהכרתי בו ושהיה לי ממש כיף.

נכנסתי למיטה תשושה מהיום הזה והלכתי לישון לקראת היום הראשון בתיכון מוכנה לצבור חוויות חדשות ולהכיר אנשים חדשים.
היום הראשון בתיכון. אני ממש מתרגשת.
אני כמה בבוקר כשהשעון המעורר מצלצל ב6:45 בבוקר וממש לא התגעגעתי לקום לבית הספר.
אחרי שהתארגנתי לבצפר תמר שלחה לי הודעה שאני אצא כי היא מחכה לי מחוץ לבית.
יצאתי מהבית ויצאנו לכיוון תחנת האוטובוס


"אז ספרי לי קצת איך היה בסוף? הטיפים שלי עזרו?" תמר שאלה כשהיינו על האוטובוס.
"סיפרתי לך הכל אתמול.. הטיפים שלך עזרו וגם עודדת אותי ממש אז הלך טוב אני חושבת, הוא אמר שהוא ישמח לבלות איתי את הזמן הפנוי שלו . ואין לו כלכך הרבה עם התחרויות שהוא צריך להתכונן אליהן והבגרויות שלו של י"א."
"שמחה בשבילך מיקוש, שזה קרה ומצאת מישהו שאת מחבבת. ילדה בררנית שכמוך." תמר אמרה ושתינו צחקנו.

זה נכון, אני באמת ילדה בררנית ולא רק בבנים בכל דבר. אפילו אוכל וכמובן בגדים. אני מנסה לפעמים דברים חדשים, זה לא שאני מקובעת אבל הסגנון שלי מאוד מסויים.
בכל מקרה אחרי שסיימתי את השיחה עם תמר שנגררה עד שהגענו לתיכון שלנו הלכתי לכיתה להכיר אנשים חדשים. הכרתי את סתיו שהיא ילדה מאוד שקטה והיא די כמוני בהרבה דברים. היא שומרת מסורת וגם אני מחוברת לדת קצת. לא הכי מאמינה באלוהים אבל מאמינה שיש משהו חזק שגורם לדברים לקרות אני לא יודעת בדיוק מה זה. כנראהה צריך להיות אני כדי להבין על מה אני מדברת.

אחרי שדיברנו קצת הזמנתי אותה להצטרף אלי ואל תמר ומאיה לבית קפה אחרי בית ספר כדי להכיר את תמר שלצערי לומדת בכיתה אחרת.ואת מאיה שבכלל לא לומדת איתנו בתיכון כי היא במגמה מדעית.
נשמע הצלצול והמורה שלנו שלי נכנסה לכיתה. סידרנו את הכיתה ב ח' ועשינו סבב שמות וציפיות. ילדים שלא ראיתי מקודם נראו לי נחמדים והרגשתי שהכיתה הולכת להיות טובה.

לפחות ככה חשבתי בהתחלה..




-----------------

אומרים יש אהבה בעולם...
>
עדיין לא מצאתי אותה...