יש הסבר פסיכולוגי לשאלה שלך, ובעיניי הוא ההסבר המדויק ביותר. לפי הגישה של פרויד, לכולנו יש מנגננוני הגנה. אם אני לא טועה בסביבות ה12 מנגנונים. אחד המנגנונים הוא עידון. לכל אדם יש מרכיב אישיות שהוא הסתמי, בו מצויים כל התכנים שלאדם אין יכולת להיות מודע אליהם. בסתמי יש שני מרכיבי עיקריים- אינסטינקט החיים ואיסטינקט המוות.
בכל מקרה, לפי פרויד, האדם מונע ממחסור שצריך למלא אותו, ומגנוני ההגנה מגינים בעצם על האדם מתכנים שמאיימים עליו, שאסור לו להיות מודע אליהם, שמקורם בסתמי. אחד ממנגנוני ההגנה האלו נקרא עידון, ובו בעצם את מתעלת את האנרגיה שיש לך למען יצירה, ז"א, במקום שהאנרגיה הזו תלך לדוגמה על כעס על אחרים, הרס, או נניח הדחקה/ הכחשה,את מתעלת את האנרגיה הזו ליצירה, אומנות. עד כאן שיעור על פרויד חח
Quote: Originally posted by she is loved on 20/10/13 יש הסבר פסיכולוגי לשאלה שלך, ובעיניי הוא ההסבר המדויק ביותר. לפי הגישה של פרויד, לכולנו יש מנגננוני הגנה. אם אני לא טועה בסביבות ה12 מנגנונים. אחד המנגנונים הוא עידון. לכל אדם יש מרכיב אישיות שהוא הסתמי, בו מצויים כל התכנים שלאדם אין יכולת להיות מודע אליהם. בסתמי יש שני מרכיבי עיקריים- אינסטינקט החיים ואיסטינקט המוות.בכל מקרה, לפי פרויד, האדם מונע ממחסור שצריך למלא אותו, ומגנוני ההגנה מגינים בעצם על האדם מתכנים שמאיימים עליו, שאסור לו להיות מודע אליהם, שמקורם בסתמי. אחד ממנגנוני ההגנה האלו נקרא עידון, ובו בעצם את מתעלת את האנרגיה שיש לך למען יצירה, ז"א, במקום שהאנרגיה הזו תלך לדוגמה על כעס על אחרים, הרס, או נניח הדחקה/ הכחשה,את מתעלת את האנרגיה הזו ליצירה, אומנות. עד כאן שיעור על פרויד חח ----------------- You can take a picture of something you see In the future where will I be? You can climb a ladder up to the sun Or write a song nobody had sung Or do something that`s never been done ----------------- You can take a picture of something you see In the future where will I be? You can climb a ladder up to the sun Or write a song nobody had sung Or do something that`s never been done
האמת מסכימה עם כל מה שכתבתן.. ובעיקר לפרוק רגשות זה מה שמניע את תחילת היצירה. בלי רגש אין אומנות
להעניק לעצמי סיפוק שלא תלוי באחרים. כשאני מקבלת ציון טוב במבחן או אופה או נמצאת עם חברות אני אולי מאושרת או גאה בעצמי, אבל זה לא משהו פנימי שבא לי מהלב. כשאני כותבת, אני מתאגרת את עצמי, אני במקום מסוים מוכיחה את עצמי לעצמי. בתור מישהי שיש לה ביטחון עצמי מאוד נמוך... אני יכולה להרגיש גאווה אין סופית כשאני מסיימת לכתוב קטע, וזה מעלה את רמת הביטחון מאוד.. חוץ מזה, הכתיבה מעניקה לי איזו אחיזה בקרקע, כי הכתיבה לא תלוית גיל או זמן ואף אחד לא יכול למנוע אותה ממני.
4Girls הדף הרשמי