אף פעם לא היה לי חבר..

אני בת 12 (כן אני יחסית קטנה..) 

ועוד לא היה לי חבר..

היו כמה בנים שאהבתי אבל פחדתי מידי לעשות את הצעד הראשון..

כל מיני הציעו לי ויש לי מלא חברים (ידידים כאילו) 

אבל בנים בעניין רומנטי זה קשה לי..

חברות שלי מנסות לעזור לי לעשות את הצעד הראשון אבל שום דבר לא עזר

אז ..

במקום לנסות לעשות את הצעד הראשון איך אני אוכל לגרום לזה שהוא יעשה את הצעד הראשון? 

אוי מתוקה, אני זוכרת בגילך שגם נורא רציתי חבר והייתי דלוקה על מישהו מהכיתה שבכלל לא הסתכל עליי ככה :(

למדתי מניסיון שלי לא להקשיב לכל חברה, רק לחברות טובות שבוודאות רוצות בטובתי, ולאמא שלי.

היום בדיעבד, בגיל 26, אני אומרת לעצמי, למה כל כך רדפתי אחרי זה. בכלל לא היו לי דייטים עד גיל 19 וחבר ראשון רק לקראת גיל 21. וכל כך הזמן התבאסתי ונורא רציתי.הקשר הרציני שלי (כן, החבר הראשון לא היה רציני בכלל) היה בגיל 23, ובתכלס הייתי מוחקת את כל העבר, נהנית מהלבד, מהחברות, מספורט, ושומרת רק את הרגעים שיש לי עם החבר הנוכחי. אל תמהרי, תהני מהחיים :)

בגיל הזה אני חושבת שאין דבר כזה ממש אהבה זו רק התלהבות בדרך כלל בשלבים האלה רוצים חבר או חברה בשביל תדמית ואת פשוט צריכה לחכות שתרגישי שזה זה ועדיף שזה לא יקרה בשנים האלו כי בגיל ההתבגרות קשה לדעת מה אתה מרגיש .. תזרמי עם החיים ואל תמהרי לגדול ..

Style today:

"

אני בת 12 (כן אני יחסית קטנה..) 

ועוד לא היה לי חבר..

היו כמה בנים שאהבתי אבל פחדתי מידי לעשות את הצעד הראשון..

כל מיני הציעו לי ויש לי מלא חברים (ידידים כאילו) 

אבל בנים בעניין רומנטי זה קשה לי..

חברות שלי מנסות לעזור לי לעשות את הצעד הראשון אבל שום דבר לא עזר

אז ..

במקום לנסות לעשות את הצעד הראשון איך אני אוכל לגרום לזה שהוא יעשה את הצעד הראשון? 

 

"תנסי לתת לו הזדמנות לעשות צעד, ותסתובבי לידו יותר כזה... בהפסקות, ותסתכלי ותחייכי אליו מידי פעם כזה ואם הוא בעניין הוא יעשה משהו עם זה :)