יום אביבי

שוב. הפעם הוא ענה.

 "הלו, מי זה?"

"שי" עניתי בלחש.

"מי?" הוא שאל בתמיהה

"שי, שירן דיברה איתך עלי זוכר?"

"אהה" הוא היה מופתע קצת, אך המשיך "היי, מה המצב?"

"בסדר רוצה לבוא ביום שלישי?" שאלתי.

" אני לא יכול " הוא ענה והרגשתי את הלב שלי נופל לתחתונים.

וביום שישי?"

" אני לא יכול"

"ביי"

"ביי"

איך יכולתי לחשוב שהוא אוהב אותי? טעיתי, טעות מרה. לא הצלחתי להתאפק. הדמעות התחילו לרדת מעצמן ואני לא הפסקתי לחשוב על כמה שהשפלתי את עצמי.

אני לא רוצה לדבר יותר עם בנים. לפחות חודש. או משהו כזה...

היי נעמי.

תחילת הסיפור נחמדה מאד. אבל, כמה הערות:

בנוגע לתוכן:

1.     כשהיא מתקשרת אליו הוא לא יודע מי היא, ואחר כך היא אומרת שהיא חשבה שהוא אוהב אותה. איך הוא יכול לאהוב אותה אם חברה שלה דיברה עלייה והוא אפילו לא זוכר אותה?

2.     היא שואלת אותו אם הוא רוצה לבוא ביום שלישי, ושישי ואין פירוט לאן למה מי מה מו, זה חסר.

3.     ה"ביי" שלהם לא אמין במיוחד, משפט כמו "אה..אוקי...ביי" היה מועיל שם.

בנוגע לכתיבה:

1.בשיחת הטלפון שלך לא מתוארים הרגשות של הדמויות, הוספתי לך תיאורים של השיחה, מה היא והוא הרגישו איך היא ראתה את זה, זה נורא חשוב כדי שהקורא יוכל להתחבר לטקסט.

2.פסיקים ונקודות חשובים לא פחות, כדי לשמור על קריאה רציפה ונוחה.

3. אם יש לך שגיאות כתיב, תעבדי עם הוורד ומתקן השגיאות שלו, ככה תוכלי לראות איפה את טועה וללמוד מכך.

בהצלחה ותמשיכי לכתוב J

רוני

רוצה גם את לשלוח קטע לרוני?

שלחי לה מייל:

roni_shinkmn@walla.co.il