זה היה בסתיו.
הרחובות היו חשוכים ושקטים,רוח קרירה נשפה בהם.
כמעט אף אחד לא היה ברחוב,כמעט ..
בפינת הרחוב ישבה נערה. גילה היה בסביבות השש עשרה. מראה שלה היה מפחיד לחלוטין - בגדים קרועים, שריטות עמוקות על כל הפנים , קעקועים על ידיה ורגליה, מסביבה היו 4 בקבוקי ודקה ריקים.היא הסתכלה על בית שהיה ממולה,מעבר לכביש,בית קטן עם גינה וגדר.
עייני הנערה לא סרו מדלת הבית. היא ישבה וחיכתה, היא ידעה שמשהו עומד לקרות, משהו רע. ופתאום-נפתחה דלת הבית. מתוך הבית יצא נער, כבן שבע עשרה. מראו היה עוד יותר מצמרר ממראה הנערה: בגדיו האפורים היו מלוכלכים בכתמים אדומים,רגליו וידיו היו מכוסות בקעקועים ענקיים.
הנערה קמה מיד והתחילה לפסוע לכיוונו, הנער הלך לקרתה, הם הגיעו לאמצע הכביש.
''הרגת אותו? '' שאלה הנערה.
''כן" ענה הנער
"אתה בטוח ב100 אחוז?"שאלה הנערה בקול מפוחד
"כן" השיב לה
השניים התחבקו,היה ניתן לראות את האהבה העצומה שלהם. פתאום, נשמעה ירייה. הנער נפל על הרצפה.
צעקה גדולה נשמעה בכל הרחוב.
היי טל.
במבט ראשוני על הקטע הקצר מהסיפור, הוא נראה מאד מעניין ומושך. הכתיבה שלך טובה ומרתקת, רק שימי לב לכמה פרטים קטנים:
1. תיקנתי לך מספרים, לדוגמא: 16 בסיפור יכתב "שש עשרה"
2. אם את הולכת על שפה גבוהה, השתמשי בה לאורך כל הסיפור, במקום מסויים כתבת "פרצוף" ושיניתי לך לפנים.
3. אחרי פסיקים יבוא רווח.
4. אין סיבה לרדת כ"כ הרבה שורות, זה עושה את הסיפור מקוטע. בשביל להפריד בין משפטים הומצאו הפסיקים והנקודות.
תמשיכי לכתוב, אשמח לקרוא את ההמשך J
רוני שינקמן.
רוצה גם את לשלוח קטע לרוני?
שלחי לה מייל:
roni_shinkmn@walla.co.il