היא שכבה על הרצפה ליד הארון הגדול של אמא .
היא הרגישה איך הדמעות מציפות את עיניה ואיך קול הבכי המייגע שלה מהדהד ברחבי החדר.היא נזכרה בטיול שלהן לאמריקה , היא נזכרה ביום שהן הלכו לים ביחד – רק שתיהן ,היא נזכרה בגור הקטן שהן קנו, אך את שמו לא זכרה .היא התהפכה על גבה והביטה לתקרה , מנסה לזכור את שם הגור הקטן, אך לשווא .בשארית כוחותיה היא קמה וחטפה את התמונה של אמא מן המדף השלישי .היא בקושי יכלה לראות את פנייה בתמונה הישנה שהייתה קרועה בצדדיה .
לפתע הדלת נפתחה ואבא נכנס בצעקות .
הוא טפס בידה של איימי וגרר אותה על הרצפה אל מחוץ לחדר של אמא וטרק את הדלת אחריו .
הוא גרר אותה ללא רחמים , היא רצתה לצעוק לו " די מספיק" , היא רצתה לצעוק שיעזוב אותה , אך האומץ עזב אותה כבר ממזמן והפחד שרר בליבה הקט .
הוא גרר אותה לחדר האמבטיה והשליכה על הרצפה . הוא גער בה , אמר שרק בגללה אמא איננה , שרק בגללה הוא שותה .
הוא סובב את ידית המים שחרקה בצליל צורם וכאילו צוחק לגורלה המר של איימי . הוא צעק לה "קומי!! " .
בחוסר אונים מוחלט היא עמדה על רגליה הצנומות שהיו חבולות ופצועות , נכנסה לאמבטיה , שכבה על גבה ועצמה את עיניה הכחולות . המים היו קרים כקרח וגופה הקטן של איימי רעד כעלה נידף ברוח סתיו קרירה .
"זה עוד מעט יגמר , אני מבטיח" החליף אבא את הקול הזועם בקול רגוע ומנחם. הוא התקרב אל לחיה של איימי כדי לנשוק לה , היא פקחה את עיניה ואמרה "אל תדאג אבא , איני כועסת" , עצמה את עיניה והניחה לגופה לשקוע במים הקרים.
אבא נרתע , הלך אחורה ונפל. לפתע כיסה את פניו בידיו ובכה בכי צורם .
"מה עוללתי?" אמר , "אני מצטער איימי, אני כ"כ מצטער!!" הוא צעק מלא חרטה. הוא משה את איימי מן המים וקירב את גופה קרוב אל חזהו . "תתעוררי איימי, תתעוררי !! , אל תשאירי אותי לבד איימי , בבקשה ממך , תתעוררי !!! " אך לשווא. הוא בדק במרץ את נשימתה , שם את ידו על צווארה – אך לשווא , לא היה דופק. הוא דפק על החזה שלה בכול כוחו, הוא התפלא לגלות כוחות שמעולם לא ידע שיש לו .
הוא וויתר, הוא ידע שהיא כבר לא בחיים, אין טעם יותר לנסות.
הוא חיבק אותה ונשק לה.
לפתע פקחה איימי את עיניה ולחשה לאביה "אני אוהבת אותך אבא"
"אבל איך תוכלי לאהוב אותי ? איך תוכלי לסלוח לי ילדתי?" אמר , מחזיק את הדמעות בגרון , מתאמץ לא לבכות.
היא לא ענתה , רק נשקה לו ועצמה את עיניה – לעולמים .
הביקורת שלי:
אהבתי מאוד את הסיפור, במיוחד את הסוף המפתיע. תיקנתי לך מילים שלא היו במקום הנכון, השתמשת במושג "בכי מייגע" המילה מייגע = משהו שנמאס ממנו, ואת רצית להשתמש במושג כמשהו גדול וכואב.
בקשר למבנה: בין הפיסוק למילים לא צריכים להיות רווחים, וככה גם בין המירכאות למשפט. אחרי פיסוק יבוא רווח, לפני לא יבוא.
השם של הילדה קצת מבלבל במיוחד בגלל העובדה שבהתחלה היא מדברת על אמה ואח"כ על איימי, קראתי את זה כמו "אימי" בשגיאת כתיב.
את כותבת יפה מאוד ואוצר המילים שלך גבוה וגדול.
בהצלחה J