היי בנות,
קוראים לי קארין ואני בת 14 וחצי. אני שוקלת 48 ק"ג, גובהי 1.63 ס"מ ונמאס לי מהגוף שלי! שנה שעברה שקלתי 55 קילו ולא רציתי להוריד בכלל מהמשקל שלי, אבל התחלתי לרזות בלי ממש להתכוון לזה, פשוט לא שמתי לב למה בדיוק אכלתי... מאוחר יותר התחלתי לספור קלוריות של כל מה שאכלתי, ספרתי עד 1500 קלוריות, פתאום הגעתי למסקנה שזה לא מספיק טוב בשבילי, אז בתחילת השנה הזאת, התחלתי לספור עד אלף קלוריות ליום, ואם עברתי את האלף, הייתי מקיאה באמבטיה בזמן שהתקלחתי (ככה בני המשפחה לא היו שומעים אותי מקיאה).
אחרי שכבר ידעתי איך להקיא, עשיתי את זה לפחות 8 פעמים ביום אחרי כל דבר שהכנסתי לפה. זה הפך לאובססיה מסויימת בשבילי. בזמן שהקאתי כל הזמן, אחותי הייתה עוקבת אחריי לשירותים והייתה מספרת לאמא שלי שהיא ראתה אותי הולכת לשירותים אחרי הארוחות... זה היה נורא עצוב כל המצב הזה וגם נורא מביך, כי אחותי הייתה אנורקסית ואני לא רוצה לעשות את זה למשפחה שלי שוב...
עד לפני כמה ימים הקאתי 8 פעמים בערך. לאחר ששמעתי מהם הסיכונים בהקאות, החלטתי שאני אפסיק להקיא, אבל לא ממש עמדתי בזה... כשהגעתי לסוף היום לאחר שאכלתי כמו בנאדם נורמלי (שלטתי בהתקפות הרעב שלי), הרגשתי רע והיו לי בחילות וכאבי בטן. לא יכולתי להשתלט על זה והקאתי. כבר כמה ימים שרק פעם אחת בלילה אני מקיאה מרוב בחילות. היום למשל, עוד לא הקאתי ואני מקווה שיהיה טוב ולא אקיא בהמשך. אני לא ממש יודעת מה לעשות... רק רציתי לכתוב ולשתף אתכן כי לשמור את האנורקסיה בפנים, זה מאוד קשה ואין לי כ"כ עם מי לדבר...
קארין
גיל: 14