אני לא הולכת להרצות לכן על תת משקל, כי לא חוויתי את זה. אני לא הולכת להגיד לכן כמה דפוקות כל האנורקסיות, כי אני לא מסכימה עם זה. אבל אני כן הולכת לספר לכן את הספור שלי, אז אם זה מעניין אתכן ואכפת לכן מעצמכן, אני מקווה שתקראו את זה.
הכל התחיל מהרצון לרזות. זה התחיל באנורקסיה ועבר לבולימיה.
מאנורקסיה קל יותר "להיפטר" כל עוד לא מגיעים לבית חולים, אבל מבולימיה הרבה יותר קשה. אחרי הכל, מצאתי פטנט- אני יכולה לאכול כמה שאני רוצה ואני נשארת פחות או יותר רזה. נשמע טוב, לא? אז זהו, שלא!
עכשיו אני בטיפולים ואתן באמת לא יודעת כמה קשה לי...
בנות, אני יודעת ששמעתן את זה וקראתן כאלו דברים כבר אלפי פעמים, אבל אני בכל זאת כותבת את זה כי אני מקווה לשנות את דרך החשיבה של אפילו אחת הבנות הגולשת ב 4girls וקוראת את הכתבה, רק כדי שלא תהיה עוד אנורקטית בעולם.
הטיפול לא נעים ודי מסובך, אבל אני באמת לא מצליחה להפסיק עם זה למרות שאני יודעת שזה לא בריא ולמרות שאני יודעת שלא ניתן להרזות כך, אפילו להיפך, אם ממשיכים להקיא באופן קבוע, עולים במשקל בגלל שהגוף אוגר נוזלים.
בנות, שימו לב! בבקשה אל תכנסו למעגל הבולמיה ולמי שכבר בולמית או אנורקטית, אני רק יכולה להגיד לה כמה אני מבינה אותה ושאני באמת מקווה שהיא תצא מזה בדיוק כמו שאני מקווה לצאת מזה יום אחד.
טופז.