נשבר לי הלב, זהו

אבל אל תדאגי, תסמכי על זה שהכל לטובה ובאמת באמת הכל לטובה ותזכרי תמיד שזה שנחסמה לך דלת בחיים שכל כך כל כך כל כך רצית להיכנס אליה זו כנראה הדרך היחידה למנוע ממך אסון כלשהו שיכל לקרות לך אם היית שם. אני באמת מאמינה בזה, שאם משהו נחסם לך בצורה שהיא לא בשליטתך זה כי אם זה היה קורה כנראה שהיה קורה משהו נורא והדרך היחידה להציל אותך מהדבר הנורא הזה היה לחסום לך את הדלת פשוט. אני יודעת שקשה להאמין בזה עכשיו, אבל את תראי... זה יוביל אותך למקום יותר טוב

אני כל כך עצובה בשבילך

אהובה שלי. הכאב שלך אמיתי ולגמרי מובן – כשהלב שלך מושקע כל כך במשהו, ואת נותנת את כל כולך, זה שובר כשזה לא מצליח. זה מרגיש כמו אכזבה שלא נגמרת, וזה בסדר גמור להרגיש ככה. אבל תזכרי – זה לא אומר כלום על מי שאת. זה לא אומר שאת לא מספיק טובה או לא ראויה. לפעמים דווקא האנשים הכי חזקים והכי חכמים לא מקבלים בדיוק את מה שהם רצו – לא כי הם לא טובים, אלא כי כנראה יש להם כנראה דרך אחרת לעבור, מסלול אחר שבו הם יצליחו אפילו יותר. דווקא מהמקומות הכי נמוכים, צומחים הכי גבוה. וזה אולי נשמע קלישאתי עכשיו, אבל תזכרי את זה, כי בסוף הכול יסתדר. תתני לעצמך רגע לבכות, להישבר, להיות עצובה – אבל אל תוותרי על עצמך. תמשיכי להאמין שיש לך מה לתת, שיש לך משמעות, ושמשהו טוב מחכה לך גם אם הוא לא התפקיד שחלמת עליו. אוהבת ושולחת לך את כל החיבוקים שבעולם 3>

היי יפה שלי, קיבלת בום לפנים וזה כאב, כי זה לא סתם תפקיד שרצית, זה היה חלום. השקעת בו את כל כולך, בדקת כל שלב, למדת, נלחמת, דמיינת את עצמך שם. והם באו וטרקו לך את הדלת מול הפרצוף. ויותר מזה – זה קורה כשאת רואה אחרות שעשו פחות והצליחו, וזה מה שהכי מייאש. כי מה עוד את אמורה לעשות? זה מרגיש כאילו את לא מספיק טובה, כאילו נכשלת. אבל האמת היא שלא כל מי שמגיע לתפקיד מגיע בזכות, ולא כל מי שלא התקבל – לא מתאים. לפעמים זה פשוט לא פייר. יש במערכת הזאת דברים שלא תלויים בך, ואת עשית את המקסימום. וזה לא כישלון – זה פספוס שלהם. את רצינית, חרוצה, עם רצון אמיתי לתרום, והצבא עוד לא יודע מה פספס. עכשיו את מרוסקת – וזה הגיוני. זה כאב של אכזבה אמיתית, לא סתם משברון. זה חלום שנשבר. אבל מתוך המקומות הכי נמוכים מגיעים לפעמים הדברים הכי טובים. אולי דווקא מהמקום הזה תיפתח דלת שלא דמיינת. תפקיד אחר, מסלול אחר, שבסוף יתאים לך יותר, ויאפשר לך לפרוח בדרך שלא תיארת לעצמך. את לא צריכה לדעת עכשיו מה יקרה, רק לדעת שיש עוד שבילים. את לא מקולקלת ולא נכשלת. את פשוט בדרך חדשה, שלא תכננת, אבל אולי תוביל אותך למשהו אפילו יותר טוב. תני לעצמך לבכות, להתאבל, אבל אל תוותרי לעצמך – יש בך כוחות, והם עוד יצאו החוצה.

היי מהממת נכון זה דבר ‏שהוא נורא מתסכל ואת מרגישה עכשיו שלא בא לך שום תפקיד חוץ מהתפקיד הזה אבל תדעי שבסוף הכל לטובה גם אם עכשיו זה לא נראה יש עוד המון תפקידים שאת יכול להיות יותר מתאימה להם נכון זה מעצבן שקיבלו ‏אנשים שבכלל לא יודעים את משמעות התפקיד ואת כן ‏אבל בסופו של דבר זה רק תפקיד זה לא משהו שמלווה אותך לכל החיים !!!! מקווה שתמצאי תפקיד טוב יותר 🩷

הלב שלך שבור – וזה לגמרי מובן. השקעת, חלמת, נלחמת – ופתאום הכול נפל. זה באמת לא הוגן, וזה כואב בטירוף. אבל זה לא אומר עלייך כלום. לא על היכולות שלך, לא על מי שאת. לפעמים דברים לא מסתדרים, גם כשמגיע לנו. מותר לך לבכות, להתבאס, לא לרצות כלום. אבל תזכרי – זה רגע קשה, לא החיים עצמם. הצבא עוד יכול להפתיע אותך. יש עוד הזדמנויות, עוד דרכים, עוד טוב בדרך❤️❤️❤️❤️

היי, אני מבינה שזה מאות מתסכל לא לקבל את התפקיד שאת קצית אחרי כל כך הרבה שעות של למידה והשקעה. זה באמת שובר את הלב, ותאמיני לי שכולן מבינות פה מה את עוברת. זה יפה מאוד שהשקעת במה שאת רצית ובאמת עשית את כל מה שיכלת בישביל לקבל את זה, ואת אמורה להיות גאה בעצמך! לפעמים זה קורה שאת לא מצליחה למרות שניסית, ובמיוחד בצבא שלפעמים לא מתקבלים למקום כלשהו רק בגלל שנגמרו המקומות לתפקיד, ולא כי לא מספיק טובים בישבילו. ההצלחה לא תלויה רק בך, ואת לא אמורה להאשים את עצמך. כל השעות שלמדת והשקעת לא עברו סתם ככה! אחר כך את תוכלי למצוא עבודה שמתאימה לך, ואולי היא תיהיה הרבה יותר מעניינת מהתפקיד שרצית! את לא ניסית אותו באמת, ולכן יכול להיות שאפילו אם היית מתקבלת לא היית אוהבת אותו. בכל מקרה את לא יכולה לשנות את המצב, אז תנסי לחשוב על משהו אחר ולא לבכות בגלל זה, כי אחרי הצבא הכל בטוח יהיה אצלך בסדר

היי, אני מבינה שזה מאות מתסכל לא לקבל את התפקיד שאת קצית אחרי כל כך הרבה שעות של למידה והשקעה. זה באמת שובר את הלב, ותאמיני לי שכולן מבינות פה מה את עוברת. זה יפה מאוד שהשקעת במה שאת רצית ובאמת עשית את כל מה שיכלת בישביל לקבל את זה, ואת אמורה להיות גאה בעצמך! לפעמים זה קורה שאת לא מצליחה למרות שניסית, ובמיוחד בצבא שלפעמים לא מתקבלים למקום כלשהו רק בגלל שנגמרו המקומות לתפקיד, ולא כי לא מספיק טובים בישבילו. ההצלחה לא תלויה רק בך, ואת לא אמורה להאשים את עצמך. כל השעות שלמדת והשקעת לא עברו סתם ככה! אחר כך את תוכלי למצוא עבודה שמתאימה לך, ואולי היא תיהיה הרבה יותר מעניינת מהתפקיד שרצית! את לא ניסית אותו באמת, ולכן יכול להיות שאפילו אם היית מתקבלת לא היית אוהבת אותו. בכל מקרה את לא יכולה לשנות את המצב, אז תנסי לחשוב על משהו אחר ולא לבכות בגלל זה, כי אחרי הצבא הכל בטוח יהיה אצלך בסדר

מאמי יואו איזה באסה אני ממש מבינה את התחושה שלך, זה כל כך מתסכל ומעציב, במיוחד כששמת כל כך הרבה זמן ומאמץ על משהו שהוא היה כל כך חשוב לך. זה מרגיש כמו עוגמת נפש גדולה כשאת מקבלת את החדשות האלה אחרי כל ההשקעה. אני יודעת שהרגע הזה עכשיו נראה ממש כבד וזה מרגיש כאילו העולם שלך מתמוטט סביבך, במיוחד כשאת לא יודעת מה יהיה הלאה ואיזה תפקיד יקבלו אותך. תזכרי, זה לא אומר שאת לא מספיק טובה או לא מסוגלת. לפעמים, כל ההשקעה וההכנה לא מבטיחה תוצאה שהיא כמו שציפית, וזה ממש לא פוגע בך כבן אדם או ביכולת שלך. הרבה פעמים אנחנו לא יודעים מה באמת מסתתר מאחורי כל תהליך כזה, ולפעמים פשוט לא מסתדרים דברים כמו שרצינו, גם אם זה לא הוגן. התקבלות לתפקיד כזה לא מסכמת את כל מה שיש לך להציע, ואת בטח תמצאי את הדרך לאן להוביל את עצמך אחרי זה. תראי, אולי עכשיו זה מרגיש כאילו את לא יודעת מה לעשות עם עצמך, אבל הזמן יעזור לך להבין שאת הרבה יותר ממה שכתבת עכשיו. תשמרי על עצמך, תני לעצמך זמן לעכל את זה ולהחלים, אבל לא תתני לזה להגדיר אותך. ובקשר לצבא, אפילו אם זה לא מה שתכננת, יכול להיות שתתמודדי עם אתגרים חדשים שיפתחו בפניך אפשרויות שלא חשבת עליהם קודם, אז אולי תוכל למצוא את המקום שלך גם שם. הגיע הזמן לתת לעצמך זמן להתאושש, להוציא את הכאב הזה מהלב, ואז למצוא את הדרך הלאה. את תצליחי להתמודד עם זה, לא משנה מה.

מתוקה, אני מרגישה את הכאב שלך בכל מילה. זה באמת שובר את הלב כשמשהו שרצית כל כך – תפקיד שחלמת עליו, שהתכוננת בשבילו, שנתת את כל כולך בשבילו – פשוט לא מצליח. זה מרגיש כמו סטירה לפרצוף, כאילו מישהו אומר "לא היית מספיק טובה", גם כשאת יודעת שזה לא באמת ככה. אבל תקשיבי לי טוב – את לא כישלון, ואת לא פחות טובה. את מדהימה על זה שנלחמת, שהתאמצת, שהאמנת בעצמך ונתת את כל כולך. וזה דווקא מעיד עלייך המון! לפעמים החיים פשוט דפוקים ולא הוגנים, וזה מבאס ברמות. אבל זה לא אומר שאין תפקיד מדהים שמחכה לך בהמשך, גם אם הוא לא היה התכנון המקורי. עכשיו תני לעצמך להיות עצובה. תני לעצמך יום, יומיים, לשקוע, לבכות, לא לזוז מהמיטה. מותר. אבל אל תשכחי שאת לא לבד, ויש לך עוד המון דרך לעבור, והמון הפתעות טובות מחכות לך – גם אם כרגע את לא מצליחה לראות אותן. אני פה אם בא לך לפרוק עוד, באמת. אוהבת אותך🫶🏻🥺💔