כולם מחכיםםםםם לחופש פסח, מדברים על טיולים, מנוחה, מסיבות.
ואני? אני יושבת מול מחברת מתמטיקה, מרגישה שהלב שלי דופק מכל הלחץ.
יש לי מבחן ענק אחרי פסח. וכל פעם שאני מנסה להגיד לעצמי: בסדר, תנוחי קצת, יש לי קול בראש שצועק: אם לא תלמדי עכשיו – תיכשלי!!!!
אבל גם קשה לי ללמוד באמת. כי מצד אחד אני פותחת את המחברת, ואז אני שומעת את האחים שלי צוחקים בסלון. או שאמא קוראת לי לעזור במטבח, וזה עוד לפני שכולם יגיעו אלינו ואז בכלל אני ארגיש שאני מפספסת את כל הכיףףףף.
אני מרגישה כאילו אני נקרעת לשניים – חצי אחת שרוצה להיות תלמידה טובה ולהצליח, וחצי אחת שרוצה פשוט לנשום, להיות עם האנשים שאני אוהבת וליהנות מהזמן הזה.
אני יודעת שאני צריכה ללמוד, אבל בא לי גם לנוח ולבלות קצת.
איך אני לא נותנת ללחץ להשתלט עליי?
איך אני יכולה גם לנוח וגם ללמוד ולא לפספס את כל החופש, אני חייבת חופש, אחרת אני לא אחזיק מעמד עד סוף שנה עם כל המבחנים והעבודות שמחכות לי...