כבר שנה שהצפון תחת אש ולאף אחד לא אכפת, סטורי פה, כתבה שם, אבל בתכלס לאף אחד לא אכפת. ואני שמחה שסוף סוף קורה משהו גם בגזרה הזו.
אני לא אומרת שהצפון חשוב מהדרום, אבל גם הצפון חשוב, מה שקורה פה פשוט מזעזע, ויש אנשים שלא ראו את הבית שלהם מעל שנה, ולאף אחד לא אכפת.
אז כן, אני שמחה שהתחילו פעולות בצפון ושהתחילה מלחמה, ואני מפחדת כמו כולם, ואין מלחיץ כמו להתעורר מתוך אזעקה, לרוץ לממ"ד ולשבת שם 5 אזעקות ברצף ולקוות לטוב, לשמוע בומים משוגעים שברור מהם שהנפילות ממש קרובות.
אבל אולי זו ההתחלה של הסוף, כלומר של סוף הטירוף הזה שאנחנו חיים בו בשנה האחרונה. ותהיה מלחמה, ונצליח להגיע לאיזשהו מצב שמאפשר לכולם לחזור הביתה ולתת גם לנו, תושבי הצפון קצת שקט וביטחון. כי גם לנו מגיע.
זה לא אומר שאני לא מפחדת, אני מתה מפחד, ואני דואגת לחיילים שלנו, ולמשפחה שלי, ולכולם. אבל אני גם שמחה. כן, אני יודעת שאני נשמעת משוגעת, אבל החיים שלנו פה משוגעים. אז נראה לי שמותר לי להיות קצת משוגעת.
יש פה עוד בנות מהצפון? תספרו לי איך עבר עליכן הלילה, ואיך אתן מרגישות עם כל מה שקורה.
אוהבת אתכן!