אז ככה, אני חושבת הרבה זמן על מישהו וסוף סוף אזרתי אומץ וכתבתי לו שאני צריכה לדבר איתו פנים מול פנים. נפגשנו ברחוב שלו וישר הגעתי לנושא (בנות הוא היה כזה חתיך דווקא שם) זה היה קשה. אמרתי לו שאני בעניין שלו ושיהיה רגיש לסיטואציה כי הייתי צריכה לאזור אומץ בשביל לומר לו את זה. הוא היה ממש מתוק וחייך ואמר לי שהוא מצטער ושזה קצת נפל עליו ובאמת שבאיזשהו מקום הבנתי! ואז הוא אמר שאני חברה טובה ואחלה ילדה אבל הוא לא רוצה עכשיו משהו כזה בכללי וזה לא קשור אליי, אני כבר ברגע שהוא התחיל אמרתי לו טוב לפחות תלווה אותי הביתה על הדרך וצחקנו. מפה לשם עשינו איזה חצי שעה סיבוב בשכונה ואז ישבנו קצת בגינה ודיברנו על סתם חברים, ודברים, ועבודה והיה מצחיק וזורם ועברנו נושא איכשהו...
בסוך חברים שלו עברו ואז הרגשתי שאני צריכה כבר לחזור שלא ימאס והוא ליווה אותי הביתה. בסוף מול הכניסה הוא אמר לי שכל הכבוד לי ושזה יפה איך שהייתי אמיצה, ובא לתת לי חיבוק או כיף, אז פשוט חיבקתי אותו, ואמרתי לו לילה טוב ושהוא חמוד. הוא אמר לי בחזרה והלך. ואני מצד אחד מבואסת כי הוא חתיך וחמוד ובאמת רציתי אותו, ומצד שני הוא לא רוצה אותי שזה מבאס.
ועכשיו השאלה- האם לחכות להודעה של בעצם אני מרגיש גם משהו או פשוט לנסות להתגבר ולהתקרר על הסיפור איתו? מה לעשות? חושבות שהוא כן רוצה אותי? תעזרו לי
תודה רבה 🌟