בימים הראשונים היינו ביורט דה מאר, שזו עיירת חוף בספרד שמגיעים אליה רק תיירים. יש שם חוף ים, מצודה, מסעדות, מלונות, חנויות ועוד מלא מה לראות. הכול נראה כמו מבנים של פעם, אז צילמתי המון, ויצאו לי תמונות ממש יפות! אכלנו לרוב במסעדות כי האוכל שם יותר טעים, וגם אווירה יותר טובה. המזג האוויר היה קצת קריר אז לפעמים היה צריך ללבוש ארוך אפילו שלא הבאתי איתי הרבה, זה גם לא כמו בארץ, פעם אחת יצאנו החוצה שהיה מזג האוויר טוב, ופתאום זה השתנה והתחיל ממש גשם, שהיה צריך לעצור ולחכות מתחת לגגות, כי לא היה הפוגות. בלילות לפעמים שמענו מוזיקה, המלון היה מול הים והיו לפעמים הופעות וריקודים אבל לא הלכנו, המוניות שלהם ממש יקרות, אבל לפעמים אין ברירה. פעם אחת רצו 800 שקל לנסיעה. ביום שהיה צריך לעזוב, לקחנו בבוקר אוטובוס ישר לברצלונה, וטיילנו שם.
דבר ראשון נכנסנו לסטארבקס, ואחר כך המשכנו למקומות מרכזיים, עד שהיה צריך ללכת לנמל.
איך שעולים לאונייה כל אחד מקבל כרטיס עם פרטים, אני שמרתי את הכרטיס, רשום עליו גם השם המלא שלי, איתו פותחים את החדר, וכל דבר שרוצים לקנות באונייה נותנים אותו במקום כסף. הייתי באחת האוניות הכי גדולות בעולם עם 18 קומות, ממש קל ללכת שם לאיבוד, היה חנויות, 11 מסעדות, 8 חדרי אוכל, 4 ג׳קוזי, 5 בריכות ספא, הופעות ועוד מלא, זה כמו מלון! לא מרגישים אותה שטה, גם שם צילמתי המון, היינו כל פעם במקום אחר, אני ירדתי רק בנאפולי שבאיטליה, ולא רציתי לרדת שוב כי כייף באונייה. אני לא אוהבת ללכת ברגל, לא רצינו לקחת טיול, ולא היה ממש עוד מה לראות שם. שירדנו שוב בברצלונה ישנו לילה אחד במלון, ויום אחרי זה שוב טיילנו, היינו בקניון ענק שכולו מותגים יקרים, אחותי קנתה המון כל החופשה, אבל אני לא, כי לא באמת הייתי צריכה משהו. כשהגענו לספורה הייתי חייבת לקנות, אפילו שאני לא מתאפרת כמעט, ויש לי בבית המון איפור. אחרי זה ישר לקחנו את המזוודות ונסענו לשדה תעופה. אמא שלי ממש דאגה מאנטישמיות, אבל רוב מקרי האנטישמיות שקורים הם בארצות הברית. אמרנו לאנשים שאנחנו מישראל, ולא היה להם אכפ,ת כן ראינו אדם אחד שתלה בחנות שלו שלט שכתוב עליו שהוא אוהב את עזה, אבל יותר מזה לא ראינו, פשוט התעלמנו מזה, והיה עוד אחד ששאל מאיפה אנחנו, כי לא הבין את המבטא. כשאמרנו שישראל במלחמה, הוא ענה שכל העולם במלחמה למשל רוסיה ואוקראינה כבר שלוש שנים נלחמות.
וזהו להיום, ממש התגעגעתי לחזור הביתה,
בסופו של דבר אין כמו ישראל🇮🇱🩵