למה לא אמרת לי שאתה לא מאושר איתי לפני זה? למה לא אמרת לי כלום? למה הפלת את זה עליי בבום אחד גדול? למה היית חייב לזייף את זה שחשבתי שאנחנו כנים ובאמת סומכים אחד על השניה וזה אפילו לא מזיז לך לראות אותי שבורה לא מזיז לך שאמרת שתהיה כאן בשבילי ואיפה אתה בדיוק??? איפה אתה ??? אה כן שכחתי, הלכת, נעלמת לי מהחיים האלה... אני מצטערת אבל יהיה לי קשה להיות איתך בקשר אם אתה אפילו לא מנסה. אני מבינה שקשה לך אני מבינה שאתה צריך את הזמן לעצמך אבל תבין אותי שאני ניסיתי משהו שבחיים לא היה לי והייתי מאושרת איתך הייתי באמת מאושרת, ומה עכשיו?
בגלל הפרידה המפגרת הזאת חזרתי להיות אני של פעם, אחת ששונאת הכל, אחת שבסך הכל מחפשת שוב פעם את הריגושים. אתה שברת אותי ולא אכפת לך, אתה מתעלם מכל מה שאני אומרת לך, אתה מתעלם מזה שאמרתי לך שאני לא אובססיבית, פשוט נערה רגילה שמאוהבת ורוצה לשמור עלייך בכל דרך אפשרית. נערה שהייתה מתה בשבילך, נערה שהייתה רצה מהבית שלה כדי לוודא שאתה בסדר, אתה הראשון שאני חשבתי עליו לספר לו משהו כשקרה לי משהו, אתה הראשון שרציתי לדבר איתו בבוקר, אתה הראשון שפשוט הרגשתי מאוהבת בו בלי שום טובות, וריסקת את הנערה הזאת.
אתה יודע מה אמרתי לאמא שלי? שאני מפחדת להתאהב שוב, למה? בגלל שאני לא חושבת שאני אוהב מישהו כמו שאני אהבתי אותך.