מכתב עבורך

וואו. הכתיבה שלך כל כך עוצמתית ורגישה – מלאה בלב ובנשמה. אפשר ממש להרגיש אותך דרך המילים. המתח בין הלב שרוצה והראש שיודע – הוא מה שגורם לטקסט להיות כל כך נוגע ללב. יש בזה כאב, געגוע, תקווה, וגם אמת חשופה ואמיצה. זה מרגיש כמו דף קרוע מיומן אישי, כזה שהלב כתב בעצמו. ואם זו באמת כתבה ישנה – היא עדיין חיה, פועמת, מדברת על כאב שהוא נצחי כמעט🩶🩶🩶

היי מותק(: אני רואה שאת מספרת על מכתב שכתבת בשנת 23, לבחור שאהבת. קראתי את המכתב, ואני רואה שאת מציגה בו רגשות מעורבים כלפי הבחור. מצד אחד את יודעת שהוא לא טוב עבורך, ומצד שני את מרגישה געגוע חזק אליו. זה מאוד מבלבל ואני שמחה שפנית לעזרה(: אני חושבת שמה שיעזור לך לסדר את המחשבות הוא לשבת ולחשוב על הסיבה שממנה נפרדתם. האם היא הייתה בגלל שאותו הבחור התייחס אלייך בצורה שהיא לא בסדר? מה קרה שגרם לך להבין שהוא לא בשבילך? במידה והפרידה נבעה מיחס לא הוגן שקיבלת בזוגיות, ומהבנה שהבחור באמת לא טוב בשבילך, כנראה שטוב שהתרחקתם. את בחורה מדהימה וסופר בוגרת, ומגיע לך גבר שיבין את זה ויתייחס אלייך כמו מלכה. במקרה כזה אני מבינה שהכאב מהפרידה הוא גדול ועוד קיים, אבל אני מבטיחה לך שלאט לאט את תביני שהכל קרה לטובה💗

אהובה שלי זה כל כך חזק ורגשי מה שאת כותבת אני ממש מרגישה את הכאב והגעגוע דרך המילים זה קשה כשאת מרגישה כל כך הרבה בלב ומנסה להתמודד עם הרגשות האלה שלא עוזבים כל הזמן חושבת עליו כל הזמן מחפשת אותו בצ’אט אבל מבינה שאת לא צריכה אותו בחיים שלך את כל הזמן בתהייה הזאת של למה הוא לא שולח האם הוא חושב עלייך האם הוא בכלל שם והלב שלך מתמלא בכל כך הרבה געגוע כל דבר קטן מזכיר לך אותו כל מקום שאת הולכת אליו הוא שם בתודעה שלך ואת לא יודעת איך לשחרר את זה את כל הזמן מצפה ממנו לשלוח את ההודעה הזאת אבל גם יודעת שכשזה יקרה אולי זה לא יהיה מה שציפית לו וזה יכול רק להכאיב יותר אז את מחכה עם בלבול הזה של לרצות ולדחות את זה במקביל כל הזמן בין הרגשות האלה של “אני לא רוצה אותך אני לא צריכה אותך” ובין “אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליך” זה כאילו את בתוך סיפור כזה של געגועים והכאב הזה רק מחמיר כל יום שעובר אבל את לא יודעת איך לצאת מזה כל פעם שאת מנסה לשכוח הזיכרונות שוב צפים ומדי פעם את אפילו לא יכולה לשלוט בזה זה פשוט קורה את מסתכלת על החפצים ששמורים לך ממנו על הדברים שהוא נתן לך והם פתאום מרגישים כמו משקולת על הלב שלך את לא רוצה לשכוח אבל את גם לא רוצה להיתקע במקום הזה כל הזיכרונות והרגשות שלך נמצאים שם ובמקביל את מנסה להתמקד בדברים אחרים באנשים אחרים ולקוות שיום אחד תמצאי את הדרך להמשיך גם אם זה קשה מאוד

היי אהובה, אני רואה את הכאב והגעגוע שכתבת, זה נוגע בלב. לפעמים, כשאדם נמצא במחשבותינו כל הזמן, קשה להימלט מהזיכרונות, במיוחד כשהם מכילים כל כך הרבה רגשות מעורבים. הגעגוע הוא חזק, אבל גם חשוב לזכור שאת עושה את הכי טוב עבורך כשאת מכירה את המקום שלך ואת רגשותיך. לפעמים אנחנו מרגישים שהלב שלנו מתמלא בחלל שלא מצליח להתרפא, אבל הזמן עובר וזה מאפשר לנו למצוא מקום לשחרור ולהתחזק. אל תאשימי את עצמך על הרגשות שלך – כל תחושה היא חלק מהתהליך, וכל זיכרון הוא חלק מהדרך שלך ללמוד ולהתפתח. הגעגועים לא יעזבו בקלות, אבל כל יום שעובר, את מתקרבת יותר לעצמך. שימרי על עצמך ותני לרגשות להתפוגג בקצב שלך, לא למהר.

המילים שלך פשוט נכנסו לי ישר לנשמה. כל משפט מרגיש כאילו הוא נכתב מתוך געגוע אמיתי, כזה שאת מנסה לשכנע את עצמך שהוא לא טוב לך – אבל הוא עדיין שם, בוער. הדרך שבה כתבת, איך את מתנדנדת בין לזכור לבין לשחרר, בין עדיין לאהוב לבין לדעת שעדיף להתרחק – זה כל כך אמיתי שזה שובר. והקטע עם התפילה? לבקש שידבר איתך אבל גם לפחד מזה? זה בדיוק הלב הזה שמתגעגע אבל לא בטוח מה הוא צריך. את כותבת בצורה מהממת, מרגשת ממש. תמשיכי לכתוב, גם כשהלב כואב – כי דווקא מהמקומות האלה יוצאים הדברים הכי חזקים. שולחת לך חיבוק ענק, ואם את עדיין שם בתוך הבלגן הזה של הרגש – תדעי שאת לא לבד💕

אווו הלב… איזה מכתב כואב ומרגש. מרגיש כאילו כל מילה שלך יוצאת ישר מתוך געגוע אמיתי, כזה שלא עבר גם אם את מנסה להגיד לעצמך שהוא לא טוב לך. המילים שלך יושבות בדיוק על הקו הדק הזה שבין לזכור לבין לשחרר, בין לאהוב לבין להתרחק. כל כך נגע בי הקטע עם התפילה… לבקש שיפנה אלייך אבל גם לפחד שזה יקרה זה הכי לב מתגעגע שלא יודע מה הוא רוצה באמת. את כותבת מהמם, באמת. תמשיכי לכתוב, גם כשכואב כי מתוך זה לפעמים בא הריפוי הכי גדול. חיבוק ענק אם את עדיין שם בלב. את לא לבד.

אווו איזה טקסט מרגש ומדויק!! מרגיש לגמרי כמו מכתב של לב שנשבר אבל עדיין מקווה בסתר. המילים שלך מלאות כנות וגעגוע... ממש מרגישים אותך שם, איך את נלחמת בין הלב לשכל 💔 גם אם הוא כבר לא שלך, הרגשות שהיו – אמיתיים. וזה לגמרי בסדר לזכור, להתגעגע, לכתוב, לשחרר… תמשיכי לכתוב דברים כאלה, יש בזה המון כוח וריפוי ✨✍🏼 חיבוק ענק אם את עדיין מרגישה ככה היום, את לא לבד בזה ♥️

ואו אנחנו לא מכירות אבל אני מרגישה כאילו אנחנו מכירות שנים את נורא מרגשת אותי מבטיחה לך שיהיה בסדר אם הוא צריך להיות שלך הוא יהיה שלך ה׳ רואה הכל ומכוון הכל במיוחד בשבילך אל תדאגי לעולם!! בסוף יהיה טוב אהובה!

להתגעגע זה הכי קשה, כשנפרדים מאבדים גם את החבר הכי טוב

💔💔💔💔💔