היי בננות,
אז ככה,
לפני כמה חודשים כמעט שנה, הייתי בקטע עם מישהו שמאוד אהבתי, ידעתי שהוא מאוד לחוץ על לשכב.
חוץ מנשיקה, הוא היה הראשון שלי בכמעט בכל וזה הרגיש לי מהר מידי.
אני זוכרת שאף פעם הוא לא דאג שגם אני אהנה ותמיד ברגע שהוא גמר לא עניין אותו יותר מידי אם נהנתי או אם היה לי כיף...
בפעם האחרונה בתקופה ההיא שנפגשנו זה היה בחדר שלי, לפנות בוקר, והוא ממש ניסה לשכנע אותי לשכב.
אני אמרתי לו שאני עדיין לא בטוחה אם אני מוכנה לזה ושאני לא רוצה שהפעם הראשונה שלי תהיה סתם ככה...
אחרי כמה דקות של שיכנועים הוא ויתר על זה כשאמרתי ש"אני צריכה עוד קצת זמן".
ביום שלמחרת שלחתי לו הודעה והוא כתב לי שהוא רוצה לסיים דברים ולחזור לקשר שהיינו בו לפני.
אחרי זה במשך חודשים האשמתי את עצמי על זה שזה הסתיים שהתנהגתי כמו ילדה קטנה
אף פעם לא הצלחתי לומר לו כמה אהבתי אותן וכמה הוא היה חשוב לי, היום בדיעווד אני יודעת שכנראה זה היה חד צדדי...
היום אני יכולה להגיד שאני גאה בעצמי שהצלחתי לשים את הרצון לרצות אותו בצד ולתת מקום לגבולות שלי בסיטואציה.
מעניין אותי לדעת מה אתן חושבות? איך הייתן פועלות אחרת במקומי?
ואומרת לכן ומזכירה. תמיד לשים את עצמכן במקום הראשון.