בגיל 11 וחצי הייתי עוד אמורה לסיים כיתה ו'
סיימתי ו' בהצלחה רבה, עם תעודה שבה היה כ.תוב את השםשלי.
ואז בחופש הגדול היה משהו שגרם לי להרגיש מוזר.
כאבי בטן חזקים, ניסיתי לשאול את גוגל הוא אמר : אולי התכוונת למחזור?
יום למחרת קמתי מבוהלת, רצתי לשירותים פתאום דם.
וואלקם לחיים שלי: מחזור יקר.
במשך 5 דקות הסתכלתי על עצמי ועל מה שראיתי וקראתי לאחותי ולאמא שלי.
הן כמובן החליטו לחגוג את זה כארוחה חגיגית, ארוחה שאני הפכתי להיות אישה יותר נכון נערה.
הן התלהבו כמו לא יודעת מה, כאילו אני בהירון.
הלכנו לאכול, לא ידעתי מה להגיב אכלתי את העוגה ואת הקפה.
אחרי זה חגננו את זה בלקנות את הדברים לשם למחזור הראשון.
איך אפשר לחגוג את זה?
זה כאבי תופת.
עכשיו שאני כבר בת 20 וחצי, הכל השתנה עם הגוף שלי.
נהייתי יותר אוכלת דברים, יותר משמינה ויותר יש ח'צוקנים .
בהתחלה קיבלתי אותם בבאסה, אבל היום אין בכלל תודה לאל.
הלוואי שהגיל הזה של שנה הבאה יהיה טוב יותר ממה שאני חושבת