הטיול מחנה הראשון שלי

אז ביום חמישי כמו בכל יום, גם לטיול איחרתי בשעה. הגעתי עם 3 תיקים גדולים, תיק צד קטן ומזוודה, שכמובן כל הדרך אנשים הסתכלו עליי כי זה מעבר למה שבנאדם רגיל לוקח איתו לדרך. אז כשהגעתי לבצפר לא היה שם אף אחד אבל היו איזה מיליארד שקיות אז ידעתי שהם לא לקחו עדיין הכל ושהם לא ברחו לי. אחרי זה ראיתי את המנהלת שלי ושאלתי אותה איפה האוטובוסים והיא ענתה לי ימינה ימינה ולשם הלכתי. כשהגעתי כל האוטובוס היה מפוצץ ומצאתי מקום ליד מישהי מט'2 אני ט'1 אבל זה כאילו בשכבה כולם מכירים את כולם אז התיישבתי לידה לא בצד של החלון ככה שהשינה נדפקה לי. הגעתי עם מצב רוח ממש ירוד לטיול, לא היה לי ממש חשק לכלום כי יום לפני היה יום דפוק רצח ויש משהו שחיכיתי לו כל יום בשבוע ויום רביעי היה היום האחרון שהיה אפשר לעשות את זה לפני הטיול והייתי חייבת ללכת עם אמא שלי לאחותי שהיא בפנימייה בצפון למסיבת סיום שלה. אחרי זה הייתה נסיעה של שעתיים ששמעתי בהם מוזיקה על פול ווליום באוזניות. התחנה הראשונה הייתה קיאקים. בערך בחודש חודשיים אולי יותר האחרונים הבנתי שאני לא חלק מהכיתה שלי, כאילו לא באותו ראש איתם ולא אכפת להם כל כך ממני. אז כשהם התחלקו לקבוצות לכולם היה עם מי להיות חוץ ממני. אני נתקעתי עם אנשים שאני בקושי מכירה ושהם לא מהכיתה שלי. זה לא היה כזה כיף. כאילו זה ממש לא היה כיף. בהתחלה אני הייתי כזה שמחה וצעקתי הוהווו אבל אחרי זה כל מי שהיה על הסירה היה עם מצב רוח גרוע כי הם היו העודפים גם אז הם הדביקו אותי גם במצב רוח רע ואני, היחידה שם שידעה באמת לחתור. חתרתי ממש טוב ואז איזה מישהי צעקה עליי שאני לא יודעת מה אני עושה והיא בעצמה כל הזמן גרמה לנו להסתובב במעגלים והתעצבנתי עליה אז פשוט עזבתי את המשוט ונתתי למישהי והייתי במצב רוח עוד יותר רע. 2 בנות נפלו למים אחת מהם כמעט טבעה ואני הייתי זאת שתמיד עזרה להם לעלות לקיאק בחזרה. כשסיימנו את המסלול מלא בנות צחקו וחייכו. הלכתי משם לאוטובוס שלוקח בחזרה לנקודת התחלה. אחרי זה עשינו ג'יפים ורק בגלל שהכיתה שלי חיכתה לכמה בנות שבכלל עלו על ג'יפ אחר אני עליתי איתם גם. האמת שבכיתי כשהבנתי שאני לא אהיה איתם ושאני אשאר שוב לבד למרות שאחר כך כן הייתי איתם כאילו עצרתי את הדמעות בכוח ושתיתי מים כדי שזה יעצור והדמעות לא עברו את העיניים למזלי. היינו בהתחלה בג'יפ סגור כאילו ארבע על ארבע רגיל ועלינו על עליה שהייתה ממש ישרה ואז החלקנו אחורה אבל לא קרה כלום. באמצע הדרך החלפנו עם ג'יפ אחר שהיה פתוח. הוא היה עם מלא רוח והוא היה הפעם הראשונה שנהנתי בטיול הזה. אחרי זה עלינו על ההסעה שוב ונסענו לקבר של חוני המעגל אני פשוט התיישבתי בצד ואז איזה מורה שאלה אותי מה קרה כי ראו עלי שאני עם מצב רוח דפוק ושאלתי אותה אם היא רוצה שאני אענה לה בכנות או לא. זאת הייתה טעות ואחרי זה היא חצי שעה שאלה אותי שאלות מעצבנות שממש לא רציתי לענות עליהם וגם לא עניתי עליהם. אחרי שכולם סיימו להתפלל שם חזרנו להסעה ונסענו לקיבוץ חוקוק. ברגע שהגענו לשם עלה לי המצב רוח ממינוס מאתיים למאתיים אלף. הכול שם היה טבע והיו שם בתים כאלה כמו בצימר שלכל כמה בנות היה חדר שהוא כאילו כמו בית ממש קטן. אני תפסתי מיטה ראשונה ותפסתי את המיטה הכי טובה. אחרי זה אני התקלחתי ראשונה והתקלחתי איזה שעה. כשכולם בחדר היו מוכנות, אגב הייתי עם בנות שכן בכיתה שלי והם היו בסדר, אז יצאנו לארוחת ערב. היו נקנקיות וציפס. כשסיימנו לאכול הלכנו לשים פיגמה ולהסתובב בין כל החדרים. כבר היה לילה והמורות הלכו לישון ויכלנו להסתובב חופשי ונשארנו ערות עד 3 וחצי בלילה. ביום שישי הלכנו לעשות בננה. הפעם שאלתי מישהי אם אני יכולה להיות איתה בקבוצה וגם תפסתי מקום טוב באוטובוס. כשהגענו כולם התחלקו לקבוצות ואני לא חשבתי לשאול אם אפשר להצטרף אליהם. אחרי זה זאת ששאלתי אותה אם אני יכולה להיות איתה דפקה לי ברז והלכה לקבוצה אחרת. נשארתי שוב לבד ושוב כמעט בכיתי. הפעם לא חשבו לשאול אם אני בסדר למרות שבברור הייתי בצד כאילו זה היה כל הבצפר בצד אחד ואני בצד השני. הייתי ליטרלי לבד. אחת המטרות הנחמדות סוף סוף שמה לב שאני לבד ושאלה אותי אם יש לי קבוצה. אמרתי לה שלא. אחרי זה היא אמרה למחנכת שלי לסדר לי משהו וככה יצא שהייתי על הבננה לפני הכיתה שלי. זה היה ממש מגניב והייתי גם עם בנות שאני מסתדרת איתם. היו כמה דברים כאילו היה בננה אבל היה גם עוד כל מיני דברים אני זוכרת רק שהיה גם קרוסלה ואני חושבת שגל היה טורנדו. 2 קבוצות שעשו בבננה לפני הקבוצה שלי היו קצת רטובות ואמרו שזה היה כיף אבל משעמם ושהנהג בקושי זז ושהמקומות מקדימה מקבלים הכי הרבה מים. אני בחרתי מקום ראשונה והתיישבתי מאחורה. לא עברה חצי דקה ובזמן שכולנו עסוקות בלהסתכל על הנוף של הכנרת הנהג עושה סיבוב וכולנו נופלות למים. הייתי בטוחה שהמים יהיו קפואים אבל הם היו בסדר וזה היה הדבר הכי כיף שעשיתי בכל החודש האחרון ואולי יותר מזה. בזמן שהייתי במים צחקתי רצח וכשראיתי שכולם נפלו ממש נשפכתי. אחרי זה לא הצלחתי לעלות וניסיתי ממש הרבה ואז הנהג עזר לי לעלות ואני כמובן נופלת לו שוב. הוא הרים אותי שוב עם הערה כלשהי והשתדלתי לא ליפול שוב ודווקא הצלחתי. הפעם התיישבתי מקדימה. אחרי זה הוא נסע שוב וזה היה כיף כל כך כיף. צרחנו וצחקנו והשורה שבצד שמאל כאילו לא השורה שלי כמעט נפלו שוב וזה היה גדול. אחרי זה ירדנו מהבננה והיו כמה בנות שהתבאסו שהם לא נופלים והם כזה אומרים שהם היו עם ידיים למעלה ושהם עמדו ואנחנו נפלנו ישר על ההתחלה. זה היה ממש ממש ממש כיף. אחרי זה חזרנו לאוטובוס ואמרו הולכים לקבר של השלה אני חושבת וכולם צעקו על המורות ואמרנו אין שום סיכוי אנחנו לא יורדות ובסוף חזרנו לקיבוץ. אה כן ואחרי הבננה לא יכלתי להרים את היד וכשניסיתי להרים את הטלפון היד שלי רעדה ועד עכשיו השרירים שלי כואבים וזה מה זה היה שווה את זה. כשהגענו לקיבוץ לא נתנו לי להתקלח ראשונה. אולי בגלל הקטע הזה שבו אני מתקלחת חמישים שנה. דיברתי בטלפון על מלא אנשים ובערך שעה לפני כניסת שבת כבר אני וכולם היינו מאורגנות ויצאנו לחדר אוכל. שם כמה בנות עשו הצגה ועשו איזה תוכנית ואחרי זה אכלנו. בלילה הלכנו למגרש שהיה ליד ובגלל שאיזה שיכור הגיע למגרש גם הלכנו משם. היינו ליד החדר אוכל ובפנים היו כל המורות, הסגנית והמנהלת. השיכור אחרי זה הגיע גם לשם והרבה בנות נשארו כי הוא היה רחוק. אחרי זה הסגנית יצאה משם וזה הבריח את כולם לחדרים. בשבת לא עשינו הרבה. בערך באמצע היום הייתי בחדר של כמה בנות מהכיתה השנייה והיו שם מלא בנות מהם וממש התחברתי אליהם. כאילו בכיתה שלי כולם כל אחת דואגת רק לעצמה ולא אכפת להם מאחרות ובכיתה השנייה כולם ביחד ומחובקות וממש אכפת להם מבנות אחרות. ופה אני אשאל אם כדאי לי לעבור אליהם אז כדאי לי?כאילו די התרגלתי לכיתה שלי ואני בסדר איתם אבל הכיתה השנייה הרבה יותר טובה והרבה יותר אכפתית. אז זהו נגמרה השאלה. אז בחדר ההוא דיברנו ואז השתוללנו ומישהי שם נישקה כמה בנות וזה היה ממש חמוד. אה כן יש איזה מישהי שראיתי בשישי בערב בחדר אוכל ושמתי לב אליה כבר לפני איזה חודש אבל היא הייתה ממש חמודה ויש סיכוי שיש לי קראש עליה. אני כאילו כל הזמן מסתכלת עליה ומחפשת אותה ואני מתרגשת כל פעם כשאני רואה אותה וממש התלהבתי כשהיא צחקה ושאלתי אותה משהו ואני זוכרת בדיוק את המילים שהיא אמרה ופאק היא ממש חמודה. מעניין אם היא לסבית. כאילו יש לי חברה אבל לא אכפת לה והיא ממש התלהבה מזה שיש לי קראש על מישהי והיא אף פעם לא מקנאה היא צריכה לקנא. ברוב השבת לא עשינו כלום ובמוצש הלכנו הביתה וזאת הייתה נסיעה של שעה שעה וחצי כזה. הסוף. תודה שקראתןןן וסליחה שזה ארוך.