טוב אולי אני רק בת 13 אבל הביטחון העצמי שלי כמו של הרבה נערות, בריצפה. אני למדתי לחיות עם מה שיש אבל תמיד רציתי הרבה יותר, כמו ליישר את השיניים או להוריד כמה קילוגרמים, דברים לגיטימיים.
אבל יש כל כך הרבה שאלות שאני מפנה אל המין הגברי, כמו למה גם אם אי שם יש נער בגילי שנמשך לבנות עם קצת יותר משקל, למה הוא לא גאה בזה?
זאת אחת השאלות שמתסכלות אותי יותר מכל, למה המשקל שלי משפיע על זה הרי אני מן הסתם מתנהגת וחושבת די כמו בן אדם רגיל, אז מה ההבדל? אני אישית לא מחפשת חבר אבל אני מאמינה שאני רוצה לדעת שמישהו מחבב אותי כמו שלל הבנים שאני חיבבתי ודחו אותי אחד אחד.
בתור ילדה קטנה חשבתי על כמה אני יפה או כמה אני אוהבת את התלתלים הארוכים שלי וצבע העור השזוף שלי אבל בנים כנראה לא חשבו כמוני.
אחד אחד הציבו בפני עובדות שלא חשבתי שמשנות משהו, כמו הבטן העגלגלה שלי או החיוך הקצת עקום שלי. וככה הביטחון ירד וירד עד שלא נשאר ממנו שום דבר! אני מאמינה שאני יכולה לעשות שינוי בניראות שלי עם הרבה כוח רצון וכריזמה אבל אחרי חצי שנה שאפשר לומר שהרעבתי את עצמי, וחשבתי על מה אפשר לעשות כדי להגדיל את החזה ולהשטיח את הבטן, החלטתי שאני מפסיקה. מפסיקה לקחת חלק במרדף הזה, ואני חושבת שאתן הבנות המלאות צריכות להפסיק גם. אם זה עושה לכן טוב, לכו על זה! אבל אם אתן רואות שזה פוגע בכן תבקשו עזרה, אין שום בושה בלבקש עזרה, להיפך לבקש עזרה זה צעד שנובע מחוזקה. אני מאמינה בכל אחד ואחת והתהליך של לקבל את עצמך הוא לא פשוט, הוא קשה ומאתגר, אני עדיין בדרך לשם ואני מזילה הרבה דמעות ומוצאת את עצמי מתוסכלת לעיתים קרובות, אבל אני יודעת שזה יהיה שווה את זה.
הרעבה היא לא הפיתרון, אני מבינה ויודעת את תחושת הגועל והסיפוק של להרגיש את הבטן קצת יותר שטוחה מאתמול, או את התחושה הלא מוסברת שעוברת לך בגוף כשאת שומעת את הבטן שלך זועקת לאוכל. אבל אני מבטיחה לך שהדרך לבניית הביטחון העצמי משיגה את כל מה שאת מרגישה עכשיו, הסיפוק במחשבה שאת מרגישה יפה היום או שמחמיאים לך על כמה התייפת. ''כל אחת יפה בדרך שלה'', המשפט שבנות אומרות לי בסוף כל שיחת עידוד אבל המשפט שגם מעלה בי הכי הרבה עצבים, אני אישית לומדת את המשמעות שלו ואפשר לומר שהתחלתי לחיות איתו.
אני מאמינה בך שאת תמצאי כל כמה זמן את הדבר הזה שאת חושבת שיפה בך, שתגידי לעצמך מהיום למחר לחברות שלך ''תקשיבו אני מה זה מרגישה יפה היום''. אני לא האמנתי שיגיע היום הזה בשבילי, אבל זה בדיוק מה שאמרתי לחברה הכי טובה שלי היום בבוקר. אני מאמינה בך! שזה יגיע וזה יגיע באהבה ובתחושת סיפוק וביטחון אז תשמרי את הכתבה הזאת כי היא נכתבה באהבה ובשיתוף של החוויה האישית שלי ואני מאחלת שעוד כמה שנים את תעשי בדיוק את אותו דבר.