שלום בנות, אני שון וכן אני בת.
רציתי לדבר איתכן היום על מורים. אני יודעת שרוב האנשים שונאים את המורים שלהם וגם אני, לפחות את רובם. אבל יש מורה אחת שלימדה אותי שנה שעברה ואני חייבת לה תודה וסליחה ענקית. היא למדה אותי שנה שעברה ואני לא אהבתי אותה ולא כבדתי אותה (למרות שאני מכבדת גם את מי שאני שונאת) לא הקשבתי לה בגרוש ועשיתי מה שרציתי -בקיצור לא למדתי אצלה.
עברה שנה ואת החומר השלמתי בעזרת אמא שלי שיש לה תואר באותו נושא. כמעט שנכשלתי במקצוע שלה. אבל למה אני בעצם חייבת לה תודה וסליחה ענקית?
קודם כל תודה על שלא משנה מה עשיתי, לא משנה עד כמה לא כיבדתי אותה היא לא הורידה לי ציון ,לא שלחה אותי למנהלת ולא דיברה עם ההורים שלי. תודה גם על שרק העירה לי מדי פעם ונתנה לי להמשיך לקרוא או לכתוב או סתם להכין שיעורים במקצוע אחר. סליחה על שלא כבדתי אותה, לא הקשבתי לה, שציפצפתי עליה ושלא נתתי לה ללמד אותי.
היום היא כבר לא מלמדת בבית ספר שלנו. כולם עשו לה את המוות, צעקו עליה ירדו עליה וכו'. היא לימדה אותי לשון, ואני ממש מצטערת שהיא לא מלמדת אותי עכשיו כי המורה שמלמדת אותי לא מצליחה להעביר את החומר.
אז בנות, מה שניסיתי להסביר לכן בסיפור הזה, זה שתכבדו את המורים שלכן גם אם לא בראש שלכן, תתנו להם להעביר את החומר כי זה התפקיד שלהם. אכפת להם מכן גם אם לכן לא אכפת מהן.
ובינתיים כל מה שנשאר לי להגיד למורה הזאת זה: מירב, סליחה, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה אבל אני ממש אוהבת אותך עכשיו ושמחה שסלחת לי=]
אוהבת אתכן!
שון
גיל: 15