היי, זאת שוב מעין קרת, יועצת "אידיאל היופי".
רציתי לספר לכן קצת על עצמי כי תכלס רבות מכן לא מכירות אותי (חלק שכן אולי היו בהרצאה/ סדנא/ ראו בטלוויזיה)..
הסיפור שלי מתחיל כילדה ג'ינג'ית שסבלה משיימינג חברתי, לפני שהיה המושג הזה שיימינג. הייתי באה לבית הספר ומקבלת הערות ו"צחוקים" כל יום על המראה החיצוני שלי, על הנמשים, על זה שהייתי "שטוחה", על הגובה המטורף, על הרזון, על העור הלבן, על מה לא.
הרגשתי שווה פחות מכל הבנות, כאילו משהו בי פגום, הייתי בטוחה שיש בנות שלהן "מגיע" ולי לא, שהבנים לא אוהבים אותי וזה גורלי, שתמיד אהיה הבחירה האחרונה של כל אחד. הייתי גם חולנית מאוד וסבלתי מהמון בעיות בריאות, אז בכלל... הרגשתי שמשהו פגום בגוף שלי, בכל מיני איברים וחלקים והייתי בטוחה שזאת האמת לאמיתה.
כשהייתי בת 15 החיים שלי השתנו. ההורים שלי התגרשו ועברתי עם אמא שלי ובן זוגה לרמת השרון. לא עבר יותר משבוע ואנשים שאני לא מכירה ניגשו אלי ושאלו אם אני רוצה להיות דוגמנית. חשבתי שצוחקים עלי. לא הבנתי מה פתאום. איך זה יכול להיות? אבל כשעוד אחד ועוד אחת ניגשו והחברים החדשים בבית הספר המליצו החלטתי לנסות! בטוחה שיגידו לי לא.
הגעתי לסוכנות מאוד גדולה והתשובה היתה כן, את מתאימה, בעיקר לחו"ל!
הסיפור שלי הולך ומסתעף, אבל מה שמדהים הוא שבאמת נהייתי דוגמנית ודי מהר נהייתי דוגמנית על בינלאומית, אחת המצליחות ביותר. חייתי שש שנים בחו"ל, בפריז, במילנו ובניו יורק, טסתי בכל העולם ונהייתי מפורסמת מאוד.
הקטע היה שלא הרגשתי יפה כמעט ובכלל, שלא עלה לי הביטחון העצמי, אפילו ההיפך, שהרגשתי שזאת לא אני ושלא עוזר כמה אומרים לי שאני יפה, זה לא מחלחל. אני לא מאמינה.
הרגשתי שהגוף שלי לא קשור אלי. שאנשים חושבים עלי משהו שהוא בכלל לא אני. הרגשתי שכשאני מצטלמת אני "לובשת" דמות, שאני לא מצליחה לבטא את מי שאני והולכת ומתרחקת מהכנות שלי וממה שאמיתי. בעיני.
בגיל עשרים ושתיים כשהתחלתי להבין שהרבה דוגמניות מרגישות כמוני ושזאת לא רק אני, שיש כמו שקר מתחת לכל היופי הזה ושהוא משפיע גם עלי וגם על נשים וגברים אחרים אז פרשתי. חזרתי לארץ וניסיתי להבין איך אני מדברת על הדבר הזה שלא מדברים עליו.
הייתי בת עשרים ושש כשהוצאתי ספר על דוגמניות, שחקניות ורקדניות והמורכבות שלהן עם המראה החיצוני שלהן בניגוד לכל מה שחושבים. הספר נקרא "הנשים היפות". מאז אני חוקרת ולומדת איך אנחנו כן יכולות להתחבר למראה החיצוני שלנו, כן לקבל את עצמנו, אבל לעומק, בלי קשר למה שאומרים עלינו. עברתי דרך ארוכה, למדתי המון, מהמון אנשים, ספרים, מחקרים.
למדתי הנחיית קבוצות והיום אני לומדת פוטותרפיה. ייסדתי את "changing model" ויצרתי את "מראות- קלפים לגילוי כוחות היופי שלך".
כבר שבע עשרה שנים אני מלווה נערות בדרך להרגיש ולגלות את הביטחון העצמי שלהן. עכשיו, אני פה, רוצה לתת לכן גם כלים ורעיונות לאיך לעבור כל מיני רגעים קשים מול המראה, עם השינויים של הגוף, עם אמירות והערות וכל דבר אחר שיגרום לכן להבין שהכוח הוא בידיים שלכן.
אז יאללה, יוצאות לדרך?
מעיין קרת על שער מגזין האופנה Elle, בתקופת הדוגמנות.