בס"ד
היי בנות, ברוכות השבות לטור הביקוטיפ שלי!
וואו, כל-כך הרבה זמן עבר מאז שכתבתי את זה לאחרונה. אני שמחה לחזור.
אז לאחר חופשה לא קצרה, חזרתי ואיתי הטור.
לכל החדשות, ברוכות הבאות! אני מיי לייט, אני כתבת נוער באתר ויש לי טור שעולה כל יום רביעי, או לפחות - אני משתדלת להספיק להעלות אותו בימים האלו.
בטור הזה עברתי הרבה - אני ביקרתי סיפורים וקטעים של בנות, דיברתי על החזרה ללימודים (כולל עצות נחמדות לגבי זה), הסברתי על סימני הפיסוק ושימושם, נתתי דוגמאות לשגיאות כתיב נפוצות ואיך להימנע מהן, הצגתי דרכים שימושיות הפועלות נגד מחסומי כתיבה, הפעלתי פעילות "ביקוסיפ", אפילו נתתי לכתבת אחרת לכתוב "ביקולי", ועוד המון… סה"כ 12 חלקים מדהימים של טור שאני כל-כך אוהבת ונהנית לכתוב.
לכל מי שרוצה, אפשרות ה"ביקוטיפ" נפתחה שוב. אני מזכירה את הנהלים: אתן שולחות לי סיפור \ קטע כתיבה או שיר, ואני כבר אצור איתכן קשר לגבי הפרטים של הביקוטיפ שלכן. כעבור זמן מועט, יעלה הביקוטיפ לטור שלי עם עצות לשיפור, דברים לשימור שאהבתי בכתיבה שלכן ובקטע עצמו ומקבץ של עצות אישיות לגבי הכתיבה שלכן.
כמו כן, אתן מוזמנות לשאול אותי שאלות לגבי הטור, לגבי כתיבה, סיפורים קטעים ושירים ואני אעלה את השאלה תחת המדור "שאלות ותשובות".
אם יש לכן בקשה או רעיון לגבי הטור הבא, אני אשמח שתשלחו לי אותה כאן או בפרטי ואני כמובן אכתוב את הטור בנושא שביקשתן.
היום אני אדבר על נושא חדש ומיוחד שלא יצא לי לדבר עליו: "התחלה". כן כן, בדיוק כמו ההתחלה מחדש של הטור הזה, ההוצאה מהקפאה, איך שלא תקראו לזה, על זה אני מתכוונת לדבר בהמשך הטור.
מוכנות? אז למה אני מחכה, בואו נתחיל!
***~~~***
יש שני סוגים עיקריים של התחלה בסיפורים.
1. הצגת הסיפור, הדמויות, הרעיון. לרוב מתבצע כשהסיפור נכתב מנקודת מבט ראשונה (אני).
הסיפור מתחיל עם "שלום, אני…" או "הכל התחיל בבוקר \ ביום… שבו אני…"
אם אתם בוחרים באפשרות הראשונה, אתן צריכות לשים לב שאתן לא מורחות את זה יותר מדי, צריך שיהיה קצת עניין.
כשאתן כותבות את זה, חשבו מה הייתן מספרות לבן אדם שהרגע שפגשתם על עצמכן, כשאתן בעצם ממש רוצות לספר מקרה שקרה לכן? זו לא תהיה סתם חפירה, יהיה לשיחה הזו פואנטה, נכון?
2. זריקת הקוראים למים, ורק אז להתחיל ללמד אותם לשחות.
ההתחלה היא בעצם הסיפור עצמו, מתחילים ישר ב"אקשן", ורק תוך כדי או אחר כך מסבירים.
שימו ♥: כשאתן כותבות סיפור כזה אתן צריכות לדעת שהקורא לא ממש מבין כלום, ולכן אתן צריכות לתת לו פיסות מידע שהוא יוכל להיאחז בהן. לדוגמה, לי יש סיפור שלא יצא לי להעלות אותו לאתר עדיין. הנה ההתחלה שלו, וקחו את זה בתור טעימה מהסיפור:
'אנחנו מאבדים אותה!'
'מהר, תסדרו את האינפוזיה…'
'היא לא מפסיקה לדמם!'
אלו הקריאות הבהולות שנשמעו בבית החולים סורוקה שבבאר שבע, ביום ראשון בערב. זה היה בעיצומו של ניתוח שארך כבר ארבע שעות. והרופאים המותשים, למרות כל העבודה הקשה, עמדו לאבד את מארי, החולה במחלת הסרטן..."
זוהי ההתחלה של הסיפור, שאגב אני אעבוד עליו, אסיים אותו (אני כבר באמצע) וכשיהיה לי זמן אעלה אותו. אפשר לראות כאן, שבתור התחלה "זרקתי" את הקוראים לתוך החדר, ואז הסברתי להם איפה הם נמצאים.
שימו ♥: אסור למשוך יותר מדי זמן את אי הידיעה, אחרת הקוראים (מעודף בלבול וחוסר הבנה) יתייאשו מהסיפור עוד לפני שהגענו לחלק ה"אמיתי".
גם את הערפל תצרו בתבונה, אמורים לדעת שזה ערפל גם אם לא מבינים מה הולך בתוכו.
כמובן שאין להתחלות חוקים ברורים, וכל אחת מתחילה איך שנוח לה ובסגנון שלה, וזה היה רק מקבץ של טיפים לגבי התחלות.
כמו כן, מן הסתם שזה לא העניין היחיד, וצריך להקפיד מאוד על כל העניין הטכני - כתיבה תקינה ויפה ללא שגיאות כתיב או פיסוק. לכן, אני ממליצה לכן לעבור על כל פרק או קטע לפני שאתן מעלות ולבדוק שאין בו שגיאות כתיב שנגרמו מהקלדה מהירה, ותוודאו שהכל יצא תקין. מן הסתם שטיפ זה רלוונטי לא רק להתחלות, אלא לכתיבה בכללי, אבל הוא חשוב מאוד בהתחלות משום שבהתחלה הקוראים נחשפים לסיפור שלך בפעם הראשונה, והם ישר מבקרים את זה בראש: האם יש לקטע הזה כתיבה טובה? האם הסופר יודע לכתוב נכון? זה נותן לסיפור רמה ומעלה, זה מעלה אותך לדרגה גבוהה אצלם בראש…
אז זה הכל לשבוע הזה J לטיפים נוספים, שאלות כאלו ואחרות או סתם דיבורים אני כאן בשבילכן, תמיד.
מקווה שעזרתי לכן, בהצלחה!