בס"ד
טור אישי – #4
היי בנות, ברוכות השבות לטור האישי שלי!
אם אתן חדשות, אז ברוכות הבאות לטור שלי, אני כתבת נוער ואתן יכולות לקרוא לי מיי לייט, או נצנצי – מה שמתחשק לכן.
תזכורת קצרה: בטורים הקודמים עסקתי במחסומי כתיבה, סימני פיסוק וביקוטיפ!
לא יודעות מה זה ביקוטיפ? הינה ההסבר. ביקוטיפ הוא בעצם אוסף של תיקונים לטעויות בכתיבה ועצות בשבילי המתאימות בדיוק לכן. מי שרוצה ביקוטיפ, שתשלח לי בפרטי בקשה עם שם הקטע\הסיפור שאתן רוצות שאבקר. כמו כן, אשמח אם תשלחו לי עוד שאלות בשביל המדור הרביעי – שאלות ותשובות.
כמו כן, הודעה קצרצרה. כפי שאתן בוודאי זוכרות משבוע שעבר, בשבועות הבאים יעלו רק ביקוטיפים לבנות כדי לא ליצור עומס בבקשות ומקרה שבו בנות יחכו מעל חודש רק כדי לקבל ביקוטיפ (ככה עד שייגמר העומס). בגלל זה, לא יעלה המדור הרביעי שבוע הבא, והוא יתאחד עם הטור של היום.
גם היום מחכה לנו טור גדוש במידע ועצות, שאני מקווה שיעזרו לכן ותהנו ממנו כמו שאני נהנית לכתוב אותו כרגע. אז קדימה, למה אתן מחכות? בואו נתחיל בטור!
***~~~***
היום נעסוק בלימודים, ובעיקר בעצות לשיעורי לשון.
בואו נתחיל במבחנים.
בחלק מהמבחנים, את צריכה לכתוב טקסט טיעון ושכנוע. אבל... איך כותבים?
- התחילי בהצגת הנושא. אם יש נמען מסוים שאליו הטקסט פונה, פני אליו לפני כן ורק אז הציגי את הנושא המדובר. מיד לאחר מכן, אמרי את דעתך, ופתחי בנימוקים. תכתבי שניים או שלושה כאלו, והוסיפי דוגמאות, אם יש. כשאת מסיימת, כתבי סיכום קצר שבו את מזכירה את הנימוקים ואת דעתך.
כמו כן, לפעמים את צריכה לכתוב סיפור. אבל מה עושים, כשהראש ריק, אין רעיונות, ואת לא יודעת מה לעשות?
- קודם כל, כתבי דמות ראשית אחת. אל תכניסי את זה לסיפור שלך, פשוט ספרי עליה בדף אחר, ולפעמים אפילו זה חלק מהעבודה עצמה והמורות מבקשות לראות את זה. תדמייני את המראה של הדמות שלך. איזה צבע שיער יש לה? ועיניים? אחרי זה תני לה פרטים אישיים. האם היא מקובלת חברתית, מנודה, או לא ולא? מהו השם שלה? היא שקטה וביישנית, או שאולי צחקנית, פתוחה ופטפטנית? וכמובן, בת כמה היא?
- אחרי שיש לך דמות, בדקי את הבקשה של המורה יותר לעומק: האם יש נושא מסוים שעליו הקטע צריך לדבר? האם יש מסר כלשהו? האם יש משפט מרכזי, ביטוי, ניב או דבר אחר בסגנון שהסיפור סובב סביבו? אם כן, זכרי את זה טוב טוב, את עומדת להשתמש בזה בקרוב מאוד.
- המציאי כותרת. כותרת תיתן רמז לגבי הקטע, ותעזור לך לדעת מה את בדיוק רוצה שתהיה העלילה. היא צופנת בה הרבה יותר מסתם מילים. את חייבת להתאים את הכותרת – לקטע, לנושא הכללי והרעיון המרכזי שבסיפור. גם אם את לא חייבת להמציא כותרת, כתבי אותה, זה יעזור לך ויעשה את הסיפור יותר מסודר.
- כעת אזכיר את הפסקה הקודמת, ואספר לכן שאם יש ניב\משפט\נושא שהמורה ביקש\ה ממך לכתוב עליו, עדיף לשים אותו בתור כותרת. דוג': נניח והניב שעליו הייתן צריכות לרשום, הוא "יצא המרצע מהשק". תוכלו לכתוב "הרגע שבו יצא המרצע מן השק" בתור כותרת ובסיפור עצמו תוכלי לכתוב על שקר שהגיבור\ה אמר\ה או שמעה, ולאחר מכן התגלה ושינה סדרי עולם.
- אני ממליצה, שכדי לא לחשוב ולהתעכב יותר מדי על פתיח לסיפור, עדיף פשוט "לזרוק את הקוראים למים", ולהתחיל בסיפור מיד. המורה או הבוחן\נת או מי שלא קורא את הסיפור, יקבל את הפרטים בהמשך.
- לא יודעות איך לסיים את הסיפור? גם סוף פתוח הוא אפשרות. אם תנסו לכתוב סוף סגור זה יכול לקחת זמן, וזה יאריך את הקטע בהרבה. לכן, אם אתן מעדיפות לא להסתבך יותר מדי (לא אומרת שזה חייב לקרות, יש הרבה מאוד כותבות שמצליחות לסגור סיפור בצורה מדהימה) פשוט תקטעו אותו בצורה מותחת, מעניינת ומסקרנת.
הבנת הנקרא. שאלות אחרי קריאת סיפור.
- אני ממליצה לכן לקרוא קודם כל את השאלות, כך תדעו מה לחפש בטקסט ולהתמקד בנק' הללו.
- מדגשי משפטים חשובים בטקסט, המדגש (מרקר) יעזור לך לנווט את דרכך בטקסט, ואם צריך לקרוא שוב את הטקסט את יכולה לקרוא את המשפטים הללו ולהבין את הרעיון הכללי יותר לעומק.
- כשאת עונה על השאלות, טוב לרשום מאיזו שורה לקחת את זה. זה מראה למורה שאת בקיאה בחומר, ולא סתם כתבת תשובה.
- אל תעתיקי מהטקסט ואל תשמשי במילים המדויקות שלהם. פשוט קחי את המשפט הכתוב, ושני אותו מעט לפי רוחך. אבל זכרי לשמור על הרעיון המרכזי שבתשובה, ולא לשנות גם אותו.
דעתי על המקצוע "שפה".
אני חושבת שזה שיעור חשוב, כי כיום, טעויות זה דבר מאוד נפוץ, לצערי. אני לא מדברת על טעויות קטנות או לא מוכרות, אלא טעויות בדברים דיי פשוטים; והדבר הגרוע ביותר, הוא שזה נפוץ לא רק אצל הילדים אלא זה שכיח גם בבני הנוער ואצל המבוגרים.
אך, לצערי, אני לא בטוחה שהדרך בה מתנהלים השיעורים כיום זו הדרך הנכונה והטובה ביותר. אצל כל תלמיד זה שונה! ספרים יועילו לאחד, בזמן שמשחקים יעזרו לאחר; תלמיד אחר בכלל מעדיף לכתוב קטעים, בזמן שהשני מעדיף עבודות ומבחנים. אבל זה כבר לא קשור ספציפית לשיעורי עברית, אלא לאיך שמשרד החינוך מתנהל כיום.
סיפור אישי שלי שקרה אתמול:
הכנתי מצגת יחד עם שאר הקבוצה שלי, וכשהגיע תורי לכתוב פסקה, השתמשתי בקו מפריד. אחת הבנות חשבה שאין דבר כזה וזה לא תקין. ניסיתי להסביר לה אך היא התעקשה. מפה לשם, קראנו למורה כדי שתסביר ותגיד אם זה תקין או לא. היא הגיעה, ושאלה אותי במילים המדויקות הללו: "מה זה הקו הזה? לא, לא נראה לי..."
מצחיק ועצוב. זה משעשע מעט, כי התברר שאני מבינה בעברית יותר מאשר המורה שלי. לעומת זאת, עצוב, עצוב לראות שמורים במדינת ישראל לא מבינים בשפת האם שלהם ולא מודעים לקיומם של הדברים הללו, בטח ובטח כשזה "תחום ההתמחות" שלהם וזה מה שהם אמורים ללמד.
עזבו את זה שסוג של התווכחתי (לא ממש רבנו, אנחנו חברות נורא טובות) עם אחת הבנות כי היא רצתה לשים רווח לפני פסיק, ונקודות. היא אמרה שתמיד היא עושה את זה ככה כי זה "מפריע לה בעיניים".
אמרתי לה שזה לא תקין, ולכן זה מפריע לי בעיניים.
התפרשנו על הדרך התקינה בסוף. אני לא מפסיקה לתקן אנשים וללמד אותם, כבוד!? (ותודה לבי-בי, דיינג'רס וומן ופשוט מטורפת על כך שגם הן התחילו לתקן אנשים, אלופות!)
סקר: מה את הכי אוהבת בשיעור שפה?
אם היית יכולה, מה היית משנה?
אם היית המורה, מה היית מלמדת?
תודה לכל העונות❤
***~~~***
המדור הרביעי – שאלות תשובות.
שם השואלת: מאיוש777
השאלה: "מאיפה את יודעת את כל זה?!"
התשובה שלי: מאז שהייתי קטנה, קראתי המון ספרים. שם אני רואה מהי הצורה התיקנה של המילה, ומבינה איך לרשום אותה. ואם אני יודעת שכתוב בספר "קצת", ורואה שמישהי רושמת "כצת", אני יודעת שזה לא נכון לרשום ככה. כך למדתי איך להימנע משגיאות כתיב.
המקור השני שלי, הוא שיעורי שפה. כי אם למדתי בבית הספר על אותיות אית"ן, אני יודעת שזה לא תקין לכתוב "אני ילך". כמובן שזה לא השיעור היחיד שלומדים בבית הספר, ובכללי כן למדתי בשיעורים הללו, בעיקר כשהייתי יותר קטנה.
המקור השלישי שלי הוא האקדמיה המדהימה ללשון העברית. באתר ובאינסטגרם שלהם יש הרבה הסברים, ובחופש דיי חרשתי עליהם.
המקור הרביעי והאחרון שלי הוא וואטפד, או יותר נכון שתי בנות מסויימות שם. תכירו את אנג'י ואמורה. לאנג'י יש ספר ביקורות – "כיתת הלימוד של אנג'י" שבו היא קוראת ספרים ומתקנת אותם, דיי דומה לביקוטיפ שלי, וממנה למדתי הרבה דברים, כמו למשל העניין עם שתי נקודות. לצערי היא הורידה אותו מהעלאה, אבל אני חייבת להודות שזה עזר לי מאוד. כמו כן יש את הספר "טיפים לכתיבה" של אמורה, שגם ממנו למדתי הרבה דברים, כמו למשל מתי כותבים את הצורה המילולית של המספר, ומתי את הצורה המספרית.
מקווה שהסברתי את עצמי טוב❤
***~~~***
וכאן נגמר הטור להיום. מקווה שלמדתן, נהנתן ושהעצות שלי יעזרו לכן! אוהבתתת❤❤❤