כבר בוקר. אני מתעוררת לקולם של הציפורים המצייצות בעליזות. מפהקת פיהוק ארוך בעודי מציצה לפאלפון לבדוק מה השעה.- כבר 10:00!
אני מתמתחת ומתיישבת על המיטה. פתאום אני קולטת שאין לי שום הודעה ממנו. הרגשתי איך ליבי מתכווץ בחוזקה.
מאז מה שקרה כל יום הוא היה מסמס ומתקשר אליי בלי סוף והיום... מרגיש לי כאילו הוא התייאש.
הגיע הזמן לחזור?! שאלתי את עצמי. כן! ענה מייד קול קטן בליבי. היום אני אקבל תשובות על כל מה שהיה. הענשתי אותו מספיק!
קמתי מהר מהמיטה לצחצח שיניים ולשטוף פנים, כשחזרתי לחדר הסתכלתי על המזוודה שחזרתי איתה מהטיסה האחרונה שלי, מהקמפיין בניו יורק.היא היתה ריקה... בדיוק כמו שאני מרגישה עכשיו בלעדייך. ערערתי לעצמי.
מייד כשירדתי מאותה טיסה ברחתי לפה, שלא יהיה סיכוי קטן שהוא ימצא אותי...
העפתי מבט אל המדפים בארון ו... כן !החלטתי. שמלת סטרפלס לבנה וקצרה עם חגורה חומה קלועה, כובע קש חום עם סרט צהוב, עקב פלטפורמה חום ותיק צד צהוב.
יצאתי לסלון והחלטתי להתקשר לניקול- חברה שלי, שהיא גם או יותר נכון- בעיקר- אחותו...
" שלום גם לך" היא ענתה בקרירות. "במה זכיתי שאת מתקשרת אליי אחרי כ"כ הרבה זמן שאף אחד לא יודע מה קורה איתך."
צחקקתי ציחקוק נבוך כמתחמקת לענות על שאלותיה התוקפניות והעברתי את הנושא:"מה קורה?!, תגידי איפה אני יכולה למצוא את ריצ'ארד?"
" אני לא יודעת, אבל מה שברור לי זה שהוא מחפש אותך כבר שבועיים, אם תועילי בטובך להתקשר אליו זה יהיה נחמד, לונדון" היא ענתה בציניות מעוסה.
כמה צפויי שהיא כועסת עליי. חשבתי לעצמי.
" נו פליז תבררי לי איפה הוא, אני לא רוצה שהוא ידע שאני חוזרת."
" את חוזרת??? " היא ענתה מופתעת.
"כן, תעזרי לי ניקי?"
" טוב, אבל שיהיה לך ברור שעוד פעם אחת שאת פוגעת בו ככה זה הסוף שלך , את לא יודעת כמה הוא שבור בגללך"
" גם אני הייתי שבורה בגללו"עניתי בעצבים.
" טוב אני אברר לך איפה הוא ואשלח לך בסמס"
כעבור 9 דקות היא שלחה הודעה:
" הוא עכשיו באמצע סט צילום בחוף הצוק"
קמתי מהספה במהירות, לקחתי את התיק, שמתי את משקפי השמש על העיינים ונכנסתי לאוטו.
הפעלתי וו'ייז לכיוון חוף הצוק- תל אביב ונסעתי הכי מהר שיכולתי...
- המשך יבוא-
אז זה הפרק הראשון, כיתבו לי את דעתכן ואם אתן רוצות עוד פרק.
❣Avishagggg