אממ, אני לא יודעת מבחינת מי זה בסדר, אבל התאהבתי בחברה הכי טובה שלי, בהתחלה זה היה סוג של משבר שהייתי צריכה לעבור, אבל היום אנחנו זוג.. אני ככ מודה לאלוהים כל יום שהכרתי אותה, ככ כיף לי לשמוע את הקול הזה שעולה בשפתיה, הטעם הזה מהנשיקה המתוקה שלנו, זה משהו שלא חולף בקלות. וזו אחת שאני לא אשכח בקלות. בלילה אחד היא גנבה את הלב שלי, את האהבה שלי. אני לא יכולה להוציא אותה מראשי, ועד כאן הכל מושלם.. אבל לפעמים, אני מרגישה רע עם עצמי. העובדה שאני צריכה לזייף שהתאהבתי בחבר הכי טוב שלי? אך ורק בגלל שהסביבה שלי לא מקבלת את זה? האם אני צריכה לזייף עובדות, לשקר, להסתיר, ולהמציא שמועות, רק כי אנשים בסביבתי לא אוהבים את זה? אז זה נגמר. אני כן אוהבת את זה. ואני לא רוצה שזה ישתנה. גם אם זה "הפרת חוקי התנ"ך" התנך לא מעניין אותי כלל. אני בוחרת לא להאמין באלוהים אם הוא לא מאמין באהבה שלי. זה כואב לדעת שכל כך הרבה אנשים לא יכולים לקבל את זה.
אבל.. אותי זה הפסיק לעניין. זו הבת זוג שלי. והיא כל מה שעובר בלב שלי. וזה הכל ^^
עד כאן להלהלהללהלהל וביי ^^