פתחתי את העיניים. השמש סינוורה אותי והאירה את כל החדר. לקח לי כמה שניות להיזכר שהחופש התחיל ממש היום.
בפלאפון חיכה לי סמס. "היה כיף אתמול. רק רציתי שתדעי שבאמת התכוונתי לכל מה שאמרתי... מקווה שנמשיך לשמור על קשר גם בחופש."
שיט! לא האמנתי שזה קורה!
קמתי מהמיטה, צחצחתי שיניים וניסיתי לעשות סדר במחשבות. חייבת להיות דרך לסדר את העניינים בלי שהחברה הכי טובה שלי תכעס עלי...
אוקיי, עשיתי לכן קצת בלגן. בואו נחזור 24 שעות קודם.
המסיבה הייתה מהנה. כל הזמן תומר, ילד מהשכבה, הילד שדנה, החברה הכי טובה שלי, מאוהבת בו, הסתכל עלי. זה היה כל כך מביך.
אחרי המסיבה, תומר ניגש אלי.
"הי רונה" הוא אמר לי.
"הי" אמרתי בגמגום, כמו איזו סתומה.
"מה את עושה בערב?"
"שום דבר, למה?"
"רוצה לעשות משהו ביחד? ללכת לסרט או למסעדה?"
"כן" אמרתי. אחר הייתה שתיקה ארוכה, שהרגישה לי כמו נצח.
"טוב, אז ביי"הוא אמר.
"ביי" אמרתי.
לא האמנתי שזה קרה עכשיו, זאת הייתה טעות גדולה. דנה תכעס עלי ממש, היא מחבבת את תומר.
בצהריים, דנה התקשרה אלי ושאלה אם בא לי להפגש איתה בערב, אמרתי לה שסבבה.
כמה דקות אחר כך, נזכרתי. נזכרתי שקבעתי עם תומר.
כל הזמן הייתי שקועה במחשבות. מה לעשות? מה דנה תגיד? לאן ללכת? לתומר או לדנה?
הגיעה הערב. לא ידעתי מה לעשות.
בסוף החלטתי ללכת לתומר. התקשרתי לדנה.
"הי, רונה" היא אמרה.
"הי, תקשיבי, לגבי היום, אני לא יכולה בסוף לבוא, סבתא שלי בבית חולים, וזה לא מתאים."
"אוקיי, תמסרי לסבתא שלך החלמה מהירה!"
"אוקיי, ביי" ניתקתי את השיחה במהירות. לא האמנתי ששיקרתי לחברה הכי טובה שלי.
הלכתי לתומר, וביחד הלכנו למסעדה.
סיימנו לאכול וכשבאנו לצאת, תומר אמר לי:
"ממש כיף לאכול איתך. יש לי משהו שאני רוצה להגיד לך כבר הרבה זמן... אני אוהב אותך!"
לא האמנתי שהוא אמר לי את זה!
"מצטערת, זה לא מתאים" אמרתי.
"למה?"
"תקשיב, אל תגלה לאף אחד, דנה, החברה הכי טובה שלי, מאוהבת בך! אני לא יכולה לעשות לה את זה!" אמרתי.
תומר היה מופתע. "באמת? לא ידעתי מז בכלל. האמת שאני מרגיש כלפי דנה משהו."
"באמת? למה לא אמרת לי את זה קודם?" אמרתי.
"לא יודע. טוב, יש לי רעיון..."
למחרת בבוקר, הטלפון צלצל.
זאת הייתה דנה, עניתי:
"הי, דנה" אמרתי.
"לא תאמיני מה קרה!!!" היא אמרה. רק התפללתי שזה הרעיון של תומר.
"מה?"
"לא תאמיני מה תומר כתב לי. 'רוצה להיפגש?`אני כל כך מתרגשת. רשמתי לו שכן." דנה אמרה בהתלהבות.
אני כל כך מתרגשת בשבילה! עשיתי את המעשה הנכון.
תכתבו לי איך יצא!