"אוף, החצאית מיני הזאת לא מתאימה לי" רטנתי ופשטתי אותה מול המראה. היא גם לא התאימה לחולצה שלבשתי. חטפתי מהארון ג׳ינס סקיני כחול ולבשתי אותה.
זה ישב עליי בול!
"פיו, תודה לאל, לגמרי אלחמדו לילה" צחקקתי וירדתי למטבח. מיהרתי להכין לעצמי קפה אספרסו קפוצ׳ינו, עד שכמעט החלקתי המדרגה אחת לפני האחרונה. הזדקפתי, יישרתי את הג׳ינס, הבטתי במהירות לצדדים כמו בסרטים כאילו כדי לבדוק אם מישהו ראה את זה והחלקתי בגרביים אל עבר המטבח.
"קיילין!" קראתי בהפתעה כשנכנסתי למטבח, היא היתה אמורה להגיע אליי עוד חצי שעה, לא עכשיו !
היא ישבה סביב השולחן העגול ועיינה במחברת הסיפורים שלי שהשארתי פתוחה.
"המ.. מעניין, לא נכון! היא לא עשתה את זה!" היא מילמלה אל המחברת בלי ששמה לב אלי, כל כך שקועה בסיפורים שלי.
"הלוו? קיילין? קיילין! כדור הארץ לקיילין!" ניגשתי אליה וניערתי אותה.
"אה? אה אמאל'ה, זו את סטייסי, הפחדת" היא הסתכלה עליי במבט בוחן וסקרה את החולצה.
"את מתכוונת לבוא בזה?" היא תפסה אותי לא מוכנה ופשטה את החולצה ממני, משאירה אותי בחזייה לבנה.
"את רצינית? היית חייבת כאן? מה הבעיה להוריד לי את הבגדים קצת בפרטיות אם את רוצה לשכב" אמרתי ובתגובה זכיתי לשמוע צחקוק לבבי מקיילין.
"אוי, אני מתה על החוש הומור שלך, קדימה, נעלה לחדר ונבחר לך חולצה שתחמיא לך, מסיבת סוף שנה היום!" היא זימרה את ההברות האחרונות ודילגה אל עבר חדרי.
"בנות.." מילמלתי לעצמי וניענעתי בראשי.
לאחר כשעה הבטתי בשעון וצעקתי ביתר בהלה "אומייגאד! קיילין! השעה! אנחנו מאחרות!". חטפנו תיקים ומיהרנו אל עבר המכונית שלי.
התיישבתי במושב נהג ובזמן שהתאפרנו מעט ברמזורים אדומים, נזכרתי שאני חייבת לאסוף גם את אקינלי, הנער שכל פעם שראיתי אותו, הרגשתי כאילו שיחררו בבטני אלפי פרפרים מדגדגים, כאילו עליתי על רכבת הרים על הרבה עליות וירידות. אך לא התמזל מזלי, כי לא נראה לי שגם הוא מרגיש כך כלפי.
כשהגענו לבית שלו לא טרחנו לצאת מהמכונית כדי לקרוא לו, הוא כבר עמד וחיכה לנו.
"איפה הייתן?" הוא שאל והביט בשעונו, "איחרתן ברבע שעה! תני גז סטייסי!" הוא אמר בשמץ של פאניקה, הוא שונא איחורים. הקשבתי לו, וממש טסנו למסיבה.
כשהגענו חניתי ורצנו אל עבר השער, שילמנו כסף מזויף (לא כי אנחנו פושעים שלא משלמים כסף, פשוט זה היה הסיסמה להיכנס למועדון).
כשנכנסנו הייתה מוזיקה קופצנית, התיישבנו ואכלו, שתינו טיפה (כי אני לא הרשיתי יותר).
כעבור זמן מה, התחילה מתנגנת מוזיקה רומנטית, קיילין מיד תפסה בחור קרוב בשם ג׳ון והתחילה לרקוד איתו סלואו.
החלטתי לשבת במקום ולראות אותה רוקדת, וחולצת בהקיץ שזה מה שהיה עושה לי אקינלי. אבל חיכתה לי הפתעה גדולה;
"נו, את באה לרקוד?" פנה אקינלי אליי לחייך חיוך שובב.
מזל שאני לא מסוגלת להסמיק בגלל הגנים שלי, כי אז בטוח הייתי עגבניה.
"כן, למה לא?" בניגוד לליבי, קולי נשאר רגוע למדי.
אחזתי בו ביד אחת בידו, ובשנייה בכתף שלו, הוא אחז בידי, וגם במותני.
רקדנו במשך כמה דקות בשתיקה, ואז שבר אקינלי אותה.
"תקשיבי.. אני לא יודע אם את יודעת.. אבל אני.. כאילו..." הוא גימגם. הייתי בהלם טוטאלי, אקינלי לעולם לא גימגם, הוא היה ידוע במילותיו שיצאו בזרם שוטף ממנו.
התחלתי לפתח תקווה קטנה בליבי, שאולי, אבל אולי, הוא אוהב אותי.
"אני.. טוב, אני פשוט אגיד את זה, לפי השמועה, אני אוהב את קיילין, נכון?" הוא מילמל והביט בי.
מיד התאכזבתי, איזו סתומה אני, שהוא, יאהב אחת כמוני? פחח, בטח.
"נכון, שמעתי אותה" וניסיתי להעמיד פנים שזה לא מזיז לי.
"אז.. זה לא נכון" הוא אמר בקול יציב פתאום והביט בי במבט מרמז.
רגע, אם זה לא נכון, אז מי כן? במי הוא כן מאוהב?
השראה שלא הגבתי, הוא המשיך.
"אז.. סטייסי, אני.. אני אוהב אותך" הוא פלט ומבטו חדר לי לעיניים. הוא דיבר אמת.
כמעט שפלטתי הכל החוצה, את הסוד שהבטחתי שאגלה רק אם אהיה בטוחה שגם הוא אוהב אותי, אבל אז נזכרתי, השתייה.
"אתה סתם שתוי.. בוא נלך לשבת" אמרתי והבטתי ברצפה בעודי עושה זאת.
כשהעזתי להרים את מבטי להביט בעיניו, ראיתי לשבריר שנייה כאב, אך זה נעלם. 'זה רק האלכוהול.. את גם שתית מלא. את מדמיינת.'
התיישבנו ולא הוצאנו מילה. מדי פעם הצצנו אחד בשנייה, אבל המשכנו לשתוק.
כשהגיעה קיילין, היא נראתה ניהנת, ולא רציתי להרוס לה את זה. היא אמרה שהיא הולכת להביא עוד שתייה, ומשכה את אקינלי שיבוא איתה. הוא הלך איתה בחוסר חשק בולט, אך בגלל שקיילין הייתה שתויה טיפה יותר מדי, היא לא שמה לב.
החלטתי 'זהו, אני לא מסוגלת להתמודד עם זה. אני גמרתי את המסיבה הזו.'
הלכתי לדבר עם ג׳ון, ושאלתי אם הוא יוכל להודיע לקיילין ולאקינלי שהלכתי, ואם הוא יוכל להקפיץ אותם הביתה.
כנראה שניראתי רע מאוד, כי ג׳ון אמר מיד 'כן' מרחם והלך לקיילין ולאקינלי.
הלכתי אל עבר הכניסה, מיואשת ומצטערת מהיום הזה, אבל שבריר שנייה שלא שלטתי בעצמי, הספיק לי להסתובב אחורה, להביט באקינלי, ולברוח.
•••••