שלום לכן, אהובות שלי ♡
אני שמחה לכתוב לכן שוב, וכנראה, בפעם האחרונה...
אחרי כל ששת הפרקים שהעליתי בטור אישי שלי, בסיפור של אדי, לא העלתי עוד פרקים במשך חודש בגלל עומס כללי של הרבה עיסוקים ביחד.
ניסיתי למצוא זמן לכתוב עוד פרקים, אבל לא הצלחתי.
הבנתי שאי אפשר להשאיר את הנושא הזה ככה פתוח, ושכנראה אין ברירה, אני צריכה לסיים את הטור כאן.
כן, אני יודעת שזה מאכזב, ורוב הסיכויים שכן אכזבתי אתכן, ואכזבתי גם את עצמי, ואני ממש עצובה שככה זה נגמר ולא הצלחתי להגיע לסוף.
כל שנה אני כן רוצה להירשם לתחרות הטור האישי, ואז אני מבינה שלא יהיה לי זמן.
והפעם סוף סוף אמרתי שאני אלך על זה כי זה רק פעם אחת, ואני רוצה לראות אם אני יכולה לזכות. ובכלל אמרתי לעצמי שאני ממילא לא אזכה, כי יש פה עוד מלא כותבות מוכשרות ממני. בכלל לא דמיינתי שאזכה.
ועכשיו אני כותבת לכן מכתב פרידה ואחרון לטור הזה, שזה שיא המבאס... אבל באמת אין לי ברירה, ואם הייתה לי את האפשרות להמשיך - הייתי ממשיכה! אבל באמת הבנתי שאין ברירה.
אז תודה רבה על כל התגובות החמות שלכן בכל פרק!
לכל אלו שעקבו לאורך כל הפרקים, עודדו, תמכו וחיזקו!
אני ממש אוהבת אתכן, ומודה לכן שבכלל נכנסתן לסיפור שלי וקראתן אותו ונהנתן ממנו!
עברתי בכתיבת הטור דרך מדהימה שלימדה אותי המון!
והכרתי מישהי מקסימה שליוותה אותי לאורך כל הדרך.
בזכות הסיפור והטור אני חזרתי לכתוב, ולחזור להאמין בעצמי ובכתיבה שלי!
כתיבת הטור זה הישג מרגש בשבילי באתר עצמו, ובכללי בדרך שאני עושה בכתיבה.
אבל אל תדאגו, למרות שאני מסיימת את התפקיד של כתיבת הטור, אני אמשיך עוד לכתוב סיפורים וקטעי כתיבה באתר ובעמוד שלי.
הבנתי שבאמת יש מישהו שנהנה לקרוא את הכתיבה שלי. וזה מרגש אותי לגמרי!
אוהבת אתכן כל כך הרבה, ושמחה שיש לי אתכן!
עוד ניפגש בסיפורים וקטעים הבאים!
אמנה ♡