אני שוכבת על המיטה בבית החולים
באסף הרופא, במחלקת ילדים
עירוי מחובר בשתי הידיים
ולפטופ נמצא לי על הברכיים
כואב לי, וכל כמה שעות בדיקת דם. או דקירה
בדיקת לחץ דם, חום, או דברים אחרים
לידי מונחת ערמה של 6 ספרים, שקראתי פעמים רבות במשך הזמן שאני כאן.
הבובה שיש לי כבר 9 שנים מוטלת לידי
בקבוק מים על מגש ומספר ציורים על שלחן קטן
אני חושבת קצת על איך התגלגלו העיניינים
איך יצאתי משיעור אנגלית בסוף יום הלימודים
שמעתי צלצול מהתיק והוצאתי את הטלפון שלי
ראיתי על המסך את הכיתוב פאפאי ולחצן ליד של ענה
והוא הודיע לי שהולכים למיון כי תוצאות בדיקת הדם שלי הראו על אשלגן גבוה.
איך חברה שלי ציירה לי כלשוניפיתול (שזו הכלאה בין כלב, יוניקורן, ינשוף, דולפין וחתול)
איך החדרת העירוי הראשון לא הלכה כמו שצרך ודקרו אותי לא מעט פעמים
והכאב כבר גרם לדמעות להיקוות מעיניי
ואיך בסוף הגעתי לחדר שאני נמצאת בו, ובלילה, אחרי שאבא שלי נרדם, קראתי מאי המטמון ובהיתי בציורים של הברווזים הפילים התנינים והג'ירפות, ואיך הבוקר בישרו לי שאשאר עד מחר
לידי מאחורי וילון שוכב ילד אחר, אני משערת כי גילו 14 , אני מקווה שישחררו אותו לפני.
אני כותבת וכותבת כדי להרגע, ומחכה שאולי מישהו יבוא לבקר אותי, אולי מישהו יגיע...