יום אחרי שגיליתי על ההתערבות, החלטתי לסלוח לאדריאנה.
בהתחלה לא ידעתי מי אמרה את האמת, ג׳יין, שאמרה שאדריאנה נהייתה חברה שלי רק בגלל ההתערבות, או אדריאנה, שאמרה שהיא באמת חיבבה אותי. אבל אז, כשחזרתי הביתה, הבנתי כמה התנהגתי באופן טיפשי.
נזכרתי שאדריאנה תמיד הייתה נחמדה אליי, גם ביום הראשון שלה, לפני ההתערבות, ובאותו רגע החלטתי לסלוח לה.
למחרת אדריאנה ואני חזרנו להיות חברים.
באותו יום, ראיתי שיותם לבד בהפסקה, וזה גרם לי להרגיש ממש רע.
הוא היה החבר הכי טוב שלי, ואפשר לומר שנטשתי אותו.
החלטתי להתנצל, אבל הוא לא סלח לי.
הבנתי אותו, ועדיין קיוויתי שהוא יסלח לי.
כשנשמע הצלצול לשיעור, המחנכת שלנו נכנסה לכיתה. זה היה ממש מוזר, כי זה היה שיעור תנ"ך ולא היא מלמדת תנ"ך, אבל הסיבה לשינוי הזה התבהרה במהרה, הטיול השנתי יהיה בעוד שבוע.
נלחצתי, אולי עלה לי הביטחון העצמי, אבל בהחלט היה סיכוי שהטיול הזה יפגע בו.
מה שהלחיץ אותי יותר, היה הרגע שבו המורה חילקה אותנו לחדרים.
"עופרי, רועי ותומר, אתם ביחד.
יונתן, תום ועומרי, אתם ביחד.
יותם, גיא ולוקאס, אתם ביחד."
היא המשיכה להקריא, אבל כבר לא הקשבתי.
בהתחלה שמחתי שאני עם יותם, אבל אז נזכרתי שהוא כועס עלי, וזה שגיא איתנו בחדר לא עזר. הוא היה מלך הכיתה ובקושי דיברתי איתו.
היום של הטיול השנתי הגיע, וכבר בשש בבוקר היינו צריכים להיות בבית הספר.
כשהגעתי לבית הספר, ראיתי שהבאתי מזוודה גדולה יותר ממה שהיה צריך, לכולם הייתה מזוודה ממש קטנה.
נכנסתי לכיתה, התיישבתי ליד יותם וניסיתי להסדיר איתו את הדברים, אבל הוא לא הקשיב לי. לא משנה כמה התנצלתי.
כשעלינו על האוטובוס התיישבתי ליד אדריאנה, ושנינו ישנו כמעט כל הנסיעה.
כשהגענו למסלול ההליכה, מיד הצטערתי על זה שהלכתי לטיול הזה, ההליכה הייתה ארוכה ממש, והיה חם נורא.
כשהגיע תורי לסחוב את הג׳ריקן, לא שמעתי שקראו לי, ומי שהיה בתור לפני סחב אותו עד ששמתי לב שהגיע תורי. זה גרם לי להרגיש רע, לא היה לי נעים שמישהו סחב בתור שלי.
באיזהשהוא שלב פשוט התחלתי להשתעמם מההליכה, ולא הבנתי למה לא עושים לנו משהו קצת יותר חוויתי.
לאחר ארבע שעות של הליכה הלכנו לאכסניה, ולמען האמת, היה אפילו יותר מעצבן שם.
יותם התעלם ממני, וזה ממש האפיל על האווירה בחדר. אדריאנה הייתה רוב הזמן בחדר שלה, אז לא היה לי ממש עם מי לדבר ופשוט קראתי כמעט כל הזמן שהיינו באכסניה.
למחרת, ביום הטיול השני, הדברים הידרדרו אפילו יותר...