להשתתפות בתחרות טור אישי של חודש אוקטובר 2018 לחצי כאן
היי. אז... אין לי ממש מושג מה להגיד, אני מניחה שאני אתחיל מהדברים הפשוטים.
אני שי, בת 14 והרגע גיליתי שזכיתי בתחרות טור אישי!
כבר כמה ימים שאחרי בית ספר, כשאני פותחת את הטלפון אני צועקת על שני החברים הכי טובים שלי להיות בשקט ואני עוברת על האימייל שלי. היום אחרי שראיתי ששוב לא קיבלתי אימייל הם שניהם המשיכו כרגיל לדון באטומים שונים, היקום ועולמות עם ארבעה ממדים באנגלית מהירה ואני כרגיל מנסה לעקוב אחרי התאוריות המשוגעות שלהם כשאני בטוחה שהשנה זה כבר לא יקרה. אחרי שעה כשהגעתי הביתה פתחתי את המחשב וזה קפץ. זכית בתחרות הטור האישי של אתר פורגירלס!
מה? אני? אני לא חושבת שאני עד עכשיו מעכלת את זה, זה כל כך מדהים לחשוב שיהיו בנות שישבו ויקראו את מה שאני כותבת כל שבוע!
אז מי אני? כמו שאמרתי אני בת 14, אני עוסקת באומנויות. אני רוקדת מגיל 3, שרה, מנגנת פסנתר, משחקת בתיאטרון ומול מצלמה, וכותבת מאז שאני זוכרת את עצמי. אני כבר כמעט שנה גרה בברלין בגלל העבודה של אחת האימהות שלי, ואני חושבת שמעבר למדינה אחרת עם תרבות ושפה אחרת השפיע מאוד על הכתיבה שלי, זה גרם לי להתעסק הרבה בזרות ושונות, ועל זה הסיפור.
אז על מה בדיוק הסיפור? אני הולכת להביא לכן את סיפורה של ספיר, בחורה בת 17 וחצי שמתחילה את שנתה האחרונה בבית הספר. ספיר גדלה במשפחה של אנשים שונים, מוזרים. וגם היא מוזרה, והיא אוהבת את זה מאוד, היא מנסה לשמר את זה. היא מתבודדת כי היא מפחדת להתערבב עם האנשים, מפחדת להיות כמו כולם, ספיר מאמינה שמיינסטרים זאת הקללה הכי גדולה. בגלל שאח שלה דוחף אותה להתערבב עם העולם ולהפסיק להתבודד היא מצטרפת לשיעורי כתיבה, שם היא פוגשת שני אנשים שמשנים לה את החיים, כל אחת בדרכו שלו. את השאר תגלו בהמשך!
אני כל כך גאה ומתרגשת לכתוב לכן ואני מקווה שתאהבו את הסיפור ותתחברו לספיר ולשאר הדמויות.
אוהבת ומתרגשת- שי.