גודל טקסט‎ נורמלי‎ גדול‎ ענק‎
ניגודיות צבעים‎
רגיל‎ מותאם לכבדי ראייה
סגור

נסיכת העבריינים - 13

המטוס נחת סוף סוף וכולם ירדו...

תוכן פגעוני
tag icon תגיות:
פברואר 15, 2018 13:21
photo

-אילת-

ג'סטין ואני ירדנו מהמטוס מחזיקים ידיים ואישה אחת שהייתה לידנו לחשה לגבר שהיה לצידה, כנראה בעלה "חמודים!" כשהיא מסתכלת עלינו ומתאפקת שלא לצעוק את זה בכל המטוס. התגובה שלי לזה לפני חודש כנראה הייתה מבט זועף ומעין אמירה בסגנון "תסתמי את הפה." ג'סטין שינה אותי. כן, גם ג'ף. אני לא יכולה להגיד שאין לו קרדיט בחיים שלי, למרות ההתנהגות שלו אליי. פעם הייתי נגעלת באופן מוחלט מכל מה שקשור לאהבה, הייתי אדם קר ואפשר להגיד שגם די דוחה. ג'סטין מסתכל עליי ושואל "על מה את חושבת?"
"עליך." אני עונה ומחייכת והוא מנשק אותי.


-ג'ף-
"הם ברחו להוואי. תראה אותם, תמימים וחמודים כל כך שבא להוריד להם את הראש!" אבא של אילת, אבי, אמר לי כשהוא מסתכל במצלמות. המצלמה הקטנה שהתקנתי על המזוודה של ג'סטין וגם על זו של אילת בפעם האחרונה שנפגשנו.
"מה אתה רוצה שנעשה איתם?" שאלתי.
"אנחנו טסים להוואי." הוא ענה.
"ומה אחר כך?" שאלתי את השאלה שהתשובה עליה ברורה.
"ניפטר מהם." הוא אמר וחייך חיוך זדוני.
"בהצלחה לנו." עניתי, משיב בחיוך זדוני גם כן, זדוני אך לא שלם במאה אחוז. זה לא שאהבתי את אילת. אבל להרוג אותה ומישהו שבאמת הייתי כל כך קרוב אליו ככה סתם?! הרי הם גרו אצלי בבית, ישנו מטר מהחדר שלי! לעצור את אבי...? זו כבר שאלה קשה...
-טיילור-


אני יושבת מול הטלוויזיה, רגועה כלפי חוץ וככה גם מנסה לשכנע את עצמי ועדיין מנקרת בי שאלה אחת, שמתפצלת להמון: למה עשיתי את זה? למה נישקתי את ג'ף? למה הסכמתי לזה? בשביל מיליון דולר שעכשיו חיים יאבדו בשבילם? אני אשיג את ג'סטין, או את אילת. אני לא אתן לאף אחד מהם למות. אני מתקשרת לג'סטין, עכשיו! אמרתי לעצמי והחלטתי להתקשר אליו למרות המבוכה. התקשרתי...


-ג'סטין-
הטלפון שלי צלצל. מי מפריע לי עכשיו?! אין לי כוח לזה. משהו בתוכי ניקר בי, הבטן שלי התהפכה, הרגשתי שאני חייב לענות לאותו טלפון, או שאולי יש לי סתם בחילה מהמטוס? החלטתי לענות. "טיילור" היה רשום על הצג. מה היא רוצה עכשיו? עניתי ואמרתי לה "כן, היי, מה את רוצה?" באדישות.
"תקשיב, ג'ף רוצה להרוג אתכם. תאמין לי, אני בצד שלכם עכשיו!" היא פתחה בפרץ דיבור מהיר והתחננה בפניי שאתן לה לעזור לנו.
"איפה אתם?!" היא שאלה.
"אנחנו בהוואי." עניתי.
"תוך יום-יומיים אני אצלכם. איזה מלון?"
נתתי לטיילור את השם של המלון וסיימנו את השיחה.
הזמנתי מונית למלון משדה התעופה ונסענו לשם. "מי זו הייתה, בטלפון?" אילת שאלה אותי בנסיעה.
"טיילור, היא באמת איתנו עכשיו." אמרתי וריחמתי כל כך על אילת שצריכה לשמוע את זה, ועוד ממני. אילת שתקה. הטלפון שלי צלצל שוב. הסתכלתי מי מתקשר הפעם, היה רשום על המסך "אמא". העדפתי שלא לענות. הייתי עייף וחיכיתי שנגיע למלון ונישן. אחרי כמה דקות הגענו. המלון היה מקום מאוד יפה, צמוד לים, החדרים היו מרווחים והייתה גם בריכה. הגענו לקבלה ואמרתי "הזמנו להיום, ג'סטין ג'ייקובסון."  
"החדר שלכם שם. תהנו!" אמרה הפקידה ונתנה לנו מפתחות לחדר. פתחתי מיד את הדלת ונכנסנו לחדר. הייתה בו מיטה זוגית, טלוויזיה, חדר אמבטיה ונוף שפונה לים. אילת ואני הסתכלנו אחד על השנייה במבט מוזר אבל לאף אחד לא היה כוח. פשוט הלכנו לישון.

כתבות דומות:
תוכן פגעוני
הגיבי לפוסט
user image
הגיבי
mask
3 תגובות
Rr פברואר 21, 2018 12:39
תוכן פגעוני
אמלה מתה כבר לקרוא את פרק 14
~My Melody~ פברואר 15, 2018 18:04
תוכן פגעוני
כל כך יפה... פרק כזה מרגשש
בל סמיילי פברואר 15, 2018 15:35
תוכן פגעוני
אני כבר מחכה לפרק הבא!