גודל טקסט‎ נורמלי‎ גדול‎ ענק‎
ניגודיות צבעים‎
רגיל‎ מותאם לכבדי ראייה
סגור

סיפור החרם שלי

היי בנות היום אני אספר לכן את סיפור החרם שלי. מקווה שתפיקו מזה לקחים על איך שהתמודדתי

תוכן פגעוני
tag icon תגיות:
מאי 17, 15:57
photo

היי בנות החלטתי שאני רוצה לעלות נושא ממש חשוב והוא הסיפור שלי .

סיפור החרם שלי.................

טוב בואו נתחיל מהתחלה קוראים לי ליהי כמו שאתן יודעת  והחלטתי לספר לכם את הסיפור שלי כי באתר הזה אני מרגישה שווה כמו כל אחת ואחת מאיתנו אני רוצה לספר לכם על החרם שלי

כאשר עליתי לכיתה א על השבוע הראשון קבוצת בנות זרקה עליי כיסא בגלל שהיו לי נעליים כמו של אחת הבנות שם מהיום הזה הבנתי שמשהו הולך וניהיה חמור יותר . כל השנה רק הציקו לי והרביצו לי ואף פעם לא הבנתי למה ....

עליתי לכיתה ב בלי חברים בכלל אבל עדיין המשכתי באותו בית ספר ושוב פעם אף אחד לא דיבר איתי, ועם איזה שהוא בן או בת היו נוגעים בי אז הם היו אומרים איכסס חיידקי ליהי ולא מתקרבים לאותו הילד יומיים !!! ממש כך ! קיללו אותי מגעילה מכוערת מי יסתכל עלייך לא נוגעת בך עם מקל מטומטמת פוסטמה ועוד הרבה הרבה קללות...

אחר כך עליתי לכיתה ג והמצב רק התדרדר כולם חשבו שאני סנובית מגעילה שחושבת רק על עצמה ולא מדברת עם אחרים(כאילו הם לא רצו לדבר איתי ואז אחר כך הם אמרו שאני לא מדברת עם אף אחד כי אני סנובית  ?? מה הקטע) במשחקים לא שיתפו אותי ופתחו עליי קבוצה בווצאפ מי שמדבר עם ליהי מוחרם וכך התחיל כל החרם עצמו .. צחקו עליי בהודעות איזה פרה ליהי שמנה כמו היפופוטם מכוערת מטומטמת בת והמשך .. 

כשעליתי לכיתה ד הייתי בחרם ממש נוראי הרביצו לי השפילו אותי קיללו אותי ירקו עליי מה לא ואני בסך הכל לא הבנתי מה הם רוצים זה לא שעשיתי למישהו משהו רע אני הייתי ילדה שקטה שאהבה לקרוא ספרים ולכתוב יומן חשבתי שזו הייתה הבעיה אז הפסקתי עם זה וניסיתי להראות מעיין "קוליות" אבל זה לא עזר אותה ילדה שאז זרקה עליי כיסא גם כלאה אותי במחסן הספורט של בית ספר לשלוש שעות אחרי בית ספר לבסוף ההורים שלי מצאו אותי כי צעקתי מתוך ייאוש וחוסר אונים זה המשיך ככה כל יום !בטיול השנתי הם לקחו את השמיכה שלי באמצע שישנתי (בחורף) וזרקו אותה לנהר שהיה ליד המחנה . בשיעור ספורט סובבתי את הרגל ולא הצלחתי לקום ביקשתי עזרה וכולם פשוט הצביעו עליי וצחקו עלי

החרם שלי נגמר בסוף כיתה ו כשהוא נגמר הרגשתי חזקה הרבה יותר ושכאילו נפל לי אבן מהלב חזרתי להיות ליהי שמסתכלת במראה ואוהבת את עצמה בגלל איך שהיא ומי שהיא כשהתחלתי להתייחס אל עצמי כך ולדאוג לעצמי יותר הם כבר הבינו שאני לא אותה ילדה ,שעשיתי שינוי הם הרגישו את החוזק שלי והאמת גם קצת פחדו ובסוף השנה הדבר הראשון שעשיתי לפני שנפרדתי מהבית ספר הוא להגיד להם תודה ,תודה על שהם עשו עליי את החרם בשביל להראות את כמה חזקה אני, תודה על זה שעם החרם הם עזרו לי לדעת דברים שלא ידעתי על עצמי והחשוב מכל לאהוב את עצמי !

תאוהבו את עצמכן, זה לא בושה ואני רוצה שכל יום כשתקומו בבוקר תגידו שאתם חזקים  ושאתם חכמים ושאתם יפים כי זה באמת מי שאתם אל תשתנו תמיד תיהיו אתם ,אתם עצמכם!

אוהבת ליהי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כתבות דומות:
תוכן פגעוני
הגיבי לפוסט
user image
הגיבי
mask
5 תגובות
eden1233333334 מאי 30, 22:23
ואווו הסיפור שלך גרם לי לבכות.
ליליאן5 מאי 20, 11:16
זה ממש אבל ממש דומה לסיפור שלי!!!אני פשוט לא מאמימה הדברים האלה קרו לי רק שבמקום מחסן ספורט נעלו אותי בכיתה ואני עברתי בית ספר בכיתה ה
תגובות:
לולי מאי 18, 09:46
ואווו הסיפור שלך גרם לי לבכות. את חזקה! מקווה שלא תעברי כאלה דברים יותר בחיים שלך. שולחת נשיקות וחיבוקים!
ליהי המושלמת מאי 17, 20:20
תכלס...את כל כך צודקת
תגובות: 401
בתאליש מאי 17, 16:09
איך זה הגיוני שילדות בכיתה א' יודעות לקלל, ויודעות מזה חרם, ומרביצות.... זה לא הגיוני שיש המון ילדות מרושעות כבר בכיתה א'