גודל טקסט‎ נורמלי‎ גדול‎ ענק‎
ניגודיות צבעים‎
רגיל‎ מותאם לכבדי ראייה
סגור

הניתוח בגב - הסיפור של העקמת שלי

הפעם רציתי לספר לכם על העקמת שלי, בגלל העקמת שיש לי בעמוד שדרה אני צריכה לעבור ניתוח...

תוכן פגעוני
tag icon תגיות:
ינואר 13, 2009 11:21
photo

היי, מה נשמע? אני שוב, הפעם רציתי לספר לכם על הניתוח שלי, כן כן אני צריכה לעבור ניתוח בגב, לצערי הרב!

אז ככה יש לי עקמת ובשפה המקצועית סקוליוזיס, העקמת גורמת לעמוד השדרה להתעקם, [אם לא ניחשתם את זה כבר..] יש את זה בעיקר לבני נוער ו90% מבני הנוער שיש להם עקמת, הן בנות!

העקמת נגרמת מהתפתחות מהירה מידי של עמוד השדרה ביחס לשאר הגוף, ולכן בגלל שלעמוד שדרה אין מקום בתוך הגוף, הוא מתעקם. לכל בן אדם יש עקמת של 10 מעלות, ונגיד שיש לבן אדם בין 10 מעלות ל20 מעלות הוא צריך לעשות פיזוטרפיה, ואם למישהו יש עקמת בין 20 מעלות ל40 מעלות הוא צריך לשים מחוך [זה מכשיר כזה עם ברזלים שמחזיק את הגב] ואם יש למישהו מעל 40 מעלות זה כבר דורש ניתוח.

והנה הסיפור שלי:

לפני ארבעה חודשים בערך, לבשתי חולצה צמודה ואמא שלי ביקשה ממני לעמוד ישר והיא אמרה לי שהיא חושבת שיש לי משהו בגב, ואני לא התרגשתי כי זאת לא הפעם הראשונה שאמא שלי מבקשת ממני לעמוד ישר ואז מסתכלת על הגב שלי באף עקום, אבל הפעם זה היה שונה היא ממש נבהלה וכתוצאה מזה גם אני התחלתי להיבהל, היא קראה לאבא שלי, ואבא שלי הסכים שבהחלט יש לי משהו מוזר בגב, עוד באותו היום ההורים שלי קבעו פגישה עם פיזוטרפיסט ואחרי שבוע הלכנו לפגישה הזאת, הפיזוטרפיסט אמר לנו שיש לי עקמת [ואני התחלתי לבכות, כי אם קראתם את הפרופיל שלי אז אתם בטח יודעים שאני מפחדת נורא מכל העיניין הרפואי] והוא אמר שכנראה אני אצטרך מחוך.

אני שמחתי כמובן כי אם אני אשים מחוך אני לא אצטרך ניתוח, אבל אמא שלי דווקא הייתה עצובה, היא לא רצתה לראות אותי סובלת עם ברזלים על הגוף שלי, כמו גשר בשיניים רק על הגב והיא ידעה שאני אצטרך לסבול את זה שנתיים שלמות! אז היא ניסתה לשכנע אותי לעשות ניתוח בכל זאת, כי ניתוח יהיה רק יום אחד ולעומת זאת מחוך יהיה שנתיים!

היא ניסתה גם לשחד אותי בהמון מתנות וגם אמרה לי שיש אנשים שעושים פיזוטרפיה ומחוך והכל כדי לא לעשות ניתוח ואחרי כל הסבל הזה הם עשו ניתוח כי כלום לא עזר אז יכול ליהיות שאני אהיה שנתיים עם מחוך ובסוף אני אעשה ניתוח כי המחוך לא עזר, אני התחלתי להסכים אבל בצחוק כמובן, צחקתי איתה על כל המתנות שיביאו לי ועל כל המבקרים אבל לא באמת התכוונתי לעשות את הניתוח הרי זה הפחד הכי גדול שלי!

אחרי זה ההורים שלי קבעו פגישה עם מנתח גב שנחשב הכי טוב בארץ, אתם קולטים אנשים משלמים לו 800 ש"ח בשביל פגישה של 10 דקות רק שיגיד להם מה מצב הגב שלהם, את הפגישה שלי שילמה קופת -חולים, אז לא היינו צריכים לשלם את הסכום המטורף הזה.. היום של הפגישה הזאת היה היום הנורא בחיי, אומנם לא עשו לי כלום והמנתח היה נחמד מאד, אבל המנתח הזה אמר לי שאני צריכה לעשות ניתוח ושלפי ההשערות שלו יש לי 60 מעלות!

ואני התחלתי לבכות.. פשוט לא הפסקתי לבכות וכל אותו היום לא הצלחתי להגיד משהו חוץ מ"אני לא רוצה לעשות את זה" "אני בחיים לא אעשה את זה" וכו` וכו` אחרי זה הלכתי ועשיתי M.R.I זה צילום שהייתי חייבת לעשות כדי לבדוק שהעקמת היא לא חס וחלילה סרטן, כדי שלא יהיה פשלות באמצע הניתוח, למרות שהסיכוי לזה הוא בערך אחוז אחד למיליון, ה M.R.I הוא יותר מסתם צילום, זה בעצם מכונה בצורת מנהרה, יש רק 10 מכונות כאלה בארץ ואם הקופת חולים לא הייתה משלמת לנו על זה, היינו צריכים לשלם לפחות 1200 שקל! בהתחלה שוכבים על מיטה ואז המיטה עולה ונכנסת לתוך המנהרה ואז שמים מוזיקה באוזניות כדי שלא ישעמם וכדי שלא ישמעו את הרעש של המכונה, למרות שעדיין שומעים וזה כל-כך מעצבן!

ככה שוכבים 40 דקות ומידי פעם המיטה זזה וגם כל 10 דקות הרופאים שואלים אותך באוזניות אם הכל בסדר, לי הייתה הבדיקה הזאת מאד קשה כי היה לי ב1 בלילה [בדרך כלל הבדיקה הזאת בשעות מאד מאוחרות בלילה כדי שביום הן יהיו פנויות לחולים בבית חולים] והייתי נורא רעבה שם ובנוסף לכל הייתי מצוננת ובM.R.I אסור לזוז אחרת זה יתחיל מהתחלה, אז כל כך התאפקתי שלא להתעטש! אבל אני צריכה להגיד תודה שבאתי ל M.R.I מהסיבות האלה, כי אני ראיתי שם אנשים שממש לפני כמה דקות עברו תאונת דרכים, ואנשים שצריך לבדוק שהסרטן שלהם לא התפשט לעוד מקומות בגוף, ובקיצור דברים ממש עצובים..

ואז חזרנו למנתח הגב והוא שלח אותנו לעשות רטגן [בפעם השניה] ואז סוף סוף ראיתי את הצילומים של הגב שלי, חחח זה היה נראה כמו סרט אימה, זה בכלל לא היה נראה כמו גב! יותר כמו רכבת הרים! חח, ואז המנתח בדק את הצילומים והוא אמר שיש לי 51 מעלות, ושיהיה לי ניתוח מאד פשוט, רק ארבע שעות, ואחרי זה לא יהיה כמעט שום שיקום! ממש שמחתי כי אמא שלי קראה באינטרנט שהניתוח לעקמת הוא 10 שעות!

וגם היא שמחה שאין לי שתי עקומות, כי ככה עושים לי את הניתוח רק בצד אחד, ולכן הוא רק 4 שעות עכשיו אני מחכה בעיקרון שהמנתח יחזור מהחופשה שלו, ויקבע עם אמא שלי תאריך לניתוח, אז כמו שאמרתי, הניתוח יהיה 4 שעות, אני אהיה באשפוז בין 5 ימים ל7 ימים, תלוי במצב שלי, בשלושה ימים הראשונים לא יוכלו לבקר אותי כי אני פשוט אישן! אני יהיה עוד "מסוממת" מהתרופות הרדמה שישימו לי בניתוח, הניתוח יהיה ביום ראשון כלשהוא, אז יום חמישי לפני אני יבוא לבית חולים ואז אני יפגוש את המרדים ויעשו לי סיור בבית חולים וגם יסבירו לי על הניתוח, אחרי זה אני יעשה בדיקות של משקל וגובה ודופק דם וגם בדיקת דם, ואז יתנו לי קצת תרופות הרגעה בשביל שישי ושבת וגם לשעות שביום ראשון לפני הניתוח, אם אני פתאום נורא אלחץ ואפחד.

וזהו זה הסיפור שלי, אני נורא מתנצלת אם שיעממתי אתכם!

ואם הגעתם עד לכאן אתם ממש אמיצים!

אז ביי, הדסוש!

כתבות דומות:
תוכן פגעוני
הגיבי לפוסט
user image
הגיבי
mask
3 תגובות
מאיה_כהן100 יולי 17, 2017 15:30
תוכן פגעוני
מי שכתבה את זה - תוכלי לספר לי איך היה לך הניתוח ואחרי הניתוח?!?! תודה !
Peace of mind ינואר 14, 2009 00:00
תוכן פגעוני
וואו..וממש לא שיעממת! קראתי עד הסוף חח~
שיהיה לך המון המון בהצלחה בניתוח!! ואת גם כותבת מקסים .ח תישלחי את זה לאתר..כדאי לך. ותעדכני גם אחרי הבניתוח, איך הרגשת, ה עברת, מה אכלת..חח כל מה שבא לךף!
טלי :-) ינואר 13, 2009 00:00
תוכן פגעוני
..
יווווו אני לא מאמיננה איזה עצווווובבבבב.. ! :[[ ויש לי שאלה המחוך הזה אז שמת אוותו כאילו היית איתו בבצפר גםם ?! דברי איתי זה ממש ממש ממש דחוףףףףףףף .!!!