מי מנשנש פה?

שרון אגסי מהמכללה לתזונה מסבירה כי תופעת הנישנוש היא תופעה אישית חביבה, לכאורה לא מזיקה וכביכול חסרת כל חשיבות תזונתית. האמריקאים החליטו להקדיש לתופעה קצת מחשבה, וערכו מחקר בעניין. הם גילו שאת כל המנשנשים בעולמנו אפשר לחלק לשלוש קבוצות: הרגשני, ההגיוני והחברותי.
הרגשני – כל משבר שמתרגש ובא גורמת לטיפוס הרגשני לעבור לגור במקרר. בדרך כלל המנשנשים הללו בולסים לבד בהתקפי מצוקה רגשניים, הם חוטפים מכל הבא ליד, מתוק עם מלוח וגם חמוץ ואפילו קפוא ישירות מהפריזר. רובם סובלים מהפרעות אכילה, אוהבים דיאטות מהירות וכאסחסטיות וטורפים שהם לבדם, לעולם לא ליד אנשים.
לפי המחקר האמריקאי המנשנש הרגיש יטרוף גם בעקבות רגשות של בדידות או שעמום והוא נוטה יותר להיות עייף וחולה לעיתים קרובות.
ההגיוני – טיפוס המנשנש המחושב חופר במקרר רק כאשר באמת תוקף אותו הרעב. וגם אז הנישנוש יתגלם בצורת משהו בריא כמו סנדוויץ או יוגורט בריא. טיפוס מנשנש יאכל רק כאשר הוא באמת רעב, כמו אינסטינקט מולד אצל תינוקות. הוא לא מתפתה לאוכל ולא מקשר אותו למצבי רוח, שעמום או בדידות. הוא לא "טועם" רק קצת כדי לבדוק, אלא אוכל רק מה שהוא אוהב כמה שהוא רעב, ללא דחיסת אוכל מיותרת. המחקר גילה שרוב הטיפוסים הרציונלים האלה מעולם לא עשו דיאטה, רובם לא חולים והם לא ממש חושבים על האוכל אלא אם כן הם רעבים… בעצם אפשר לנשל אותם מהגדרת המנשנשים לא?
החברותי – מדובר בטיפוס האכלן הקבוצתי. אחד שאוכל רק כאשר יש איתו אנשים או חברים. בחיי היומיום בבית, הטיפוס הנשנשני הזה בדרך כלל אוכל בריא ולא יותר מדי-רק כאשר הוא רעב. אבל בחברת אנשים קרובים הוא מכפיל את כמות הקלוריות שהוא דוחס לעצמו. הוא מרשה לעצמו לטעום מהכל, אוכל עבורו זה סוג של בילוי. המחקר גילה שהבילוי בחברת אנשים מעניק לטיפוס זה ובעצם לכולנו, יותר זמן ליד השולחן, וכך יש זמן לבלוס בשילוב עם הומור בין חברים ושיחה חברותית שמסיחה את דעתנו מהמזון ומהקלוריות. המנשנש החברותי אוראה באוכל סוג של בילוי קבוצתי הגורם להשתחררות ולהנאה.

זה הזמן להחליט איזה טיפוס של נשנשנית את…
מתוך מגזין "לבריאות".