היי בנות,
אז ככה, אני לא אשקר, אני הייתי ילדה שמנה. מה לעשות ככה נולדתי וככה אני אהיה כל החיים. בכיתה א' שקלתי 40 ובכיתה ז' כבר שקלתי 78. אף פעם לא דימיתי את עצמי כילדה שמנה, אני לא יודעת למה, אולי זה בגלל שפשוט רציתי להדחיק את כל ההערות העוקצניות של החברה ושל המשפחה שלי, או שאולי זה היה מעין מרד שכל מה שאומרים לי אני אעשה ההפך...
את הילדות שלי אני כבר פספסתי, היא לא תחזור אלי, אני לא מאחלת את זה לאף אחד שהתקופה הכי יפה בחיים שלו תהפוך לתקופה הכי מגעילה.
כל הילדות שלי הייתי צריכה להתחבא מאחורי שקים שהם בעצם הבגדים שלי, כדי שלא יבלוט לי איזה טייר בבטן. כשהייתי נכנסת לחנויות בגדים, הייתי יוצאת משם ישר בטענה שאין בחנות בגדים למידות גדולות או משהו כזה...
אחרי שנה בחטיבה, הסתכלתי על עצמי פעם במראה ונראה לי שזאת הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי שאני צריכה שינוי.
זה קרה ביום גיבוש, היינו בים, כולן לבשו בגדי ים הכי אופנתיים ואני התחבאתי מאחורי איזה בגד חוף עלוב... באותו יום הבנים לא הפסיקו לצחוק עלי.
התחלתי בדיאטה וירדתי 25 קילו. לא היה לי קל, הייתי צריכה לעבוד מאוד קשה. עכשיו ב"ה אני מרגישה הרבה יותר טוב, הרבה יותר אנשים אוהבים אותי ומקבלים אותי כמו שאני.
טוב אני לא אשגע אתכן, אבל יש לי כמה מסרים להעביר לכם:
1. ילד שמן זה ילד סובל ממגבלה, אז במקום לקרוא לו שמן צריך לעזור לו לשנות את זה. תפסיקו עם שנאת חינם!
ילד שמן לא עשה שום דבר רע מלבד היותו שמן וזה לא משהו מתוך בחירה.
2. תבלו, תתלבשו, תהנו, תצאו ואל תתיחסו לאף ילד מתוסכל שרוצה להעליב אתכן. מה שתשדרו לחברה - זה מה שהיא תקלוט מכן.
אם תחשיבו עצמכן כמלכות יופי, תתלבשו איך שבא לכן, ותגידו מה שבא לכן - החברה תאהב אתכן יותר!
זה משהו שאני לא עשיתי ובגלל זה סבלתי את השנה הראשונה שלי בחטיבה.
אני לעולם לא אסלח לחברה על זה שהיא קלקלה לי את הילדות.
פשוט ק-י-ל-ק-ל-ה.
לילדים שהיו יורדים עלי אני לא מרגישה כלום. הם פגעו בי כל כך קשה עד כדי כך שאני לא שונאת אותם ולא מחבבת אותם.
תזכרו שכל פעם שאתם פוגעים במישהו אתם מבטלים חלק בלב שלו עד שבכלל לא נשאר לב !
תזכרו את זה תמיד לפני שאתם רוצים לקלל או לצחוק על מישהו שמן.
תודה,
ספיר'וש סויסה
גיל: 14