לפני כמה זמן קראתי באתר את הכתבה הקורעת לב של נערה שסבלה מאנורקסיה. בתגובות לכתבה כתבה ילדה בת 14 כתבה כך: "היי... אני בת 14..כיתה ח'.. אני לפניי בערך כחודשיים ..התחלתי להקיא..אני אוכלת שתי ארוחות ביום ואת אחת מהן מקיאה. אני חושבת שאני אפסיק. הסיפור מצמרר, אבל אני לא חושבת שאני רוצה להפסיק.אני כבר לא יודעת מה אני רוצה..".
הזדעזעתי מאוד מאותה התגובה, כי בולמיה זו גם הפרעת אכילה קשה, לא פחות מאנורקסיה. אני יודעת את זה כי עשיתי עבודת מחקר על הקשר בין בולמיה למוות ואכן מצאתי את הקשר. כתבתי לה שבולמיה זאת מחלה קשה, שישנם סיבוכים שנוצרים מהמחלה ולהפתעתי היא בכלל לא ידעה עליהם. היא ביקשה ממני שאני אכתוב כתבה באתר ואזהיר את כל הבנות וזה בדיוק מה שאני עושה.
קודם כל אני רוצה להגדיר מה זה בכלל. זה כשמישהו או מישהי )בעיקר מישהי) אוכלים הרבה ואז מקיאים, משתמשים בחומרים משלשלים, מגזימים בפעילות ספורטיבית או כל דבר אחר שנועד להיפטר מהאוכל שנאכל. בדרך כלל בולמים אוכלים הרבה, אח"כ מרגישים אשמה על זה שאכלו כל כך הרבה ואז הם רוצים להיפטר מהאוכל.
דרך גאונית לא? לאכול כמה שרוצים, להנות מהטעם ואז להיפטר מזה בלי להשמין, נכון? אז זהו שלא, לא ולא! לאט לאט מתמכרים להקאות האלה. הבולמים מרגישים שהם משחררים מחסומים, הם מרגישים הקלה. זה כמו התמכרות לסמים...
אני אספר לכם למה זה גורם ואז תחליטו אם אתן רוצות להמשיך לחיות כך: עייפות, הפסקה של המחזור, כאבי ראש, עצירות, קוצר נשימה, דיכאון, קרעים בושט (הצינור שמוביל את האוכל), כאבי בטן והתנפחות (כאן יש תוצאה הפוכה), השתחקות השיניים, נשירת שיער, נזקים לכבד ולכליות, כאבים בחזה, אולקוס, אנמיה ולבסוף דום לה ומוות. בנות, האם זה שווה את זה?????
אפילו אם אתן רוצות להרזות יש דרכים הרבה יותר טובות מזה. מי רוצה להיות חולה ובדיכאון כל הזמן במקום לצאת וליהנות מהחיים?
בנות, אם אתן חולות בולמיה או מכירות מישהו כזה תבינו שזאת מחלה רצינית ושצריך לפנות למישהו מבוגר ולהתייעץ אתו כדי להיגמל מזה. תבינו שאתן בבעיה. צריך לצאת מההכחשה שזה לא מסוכן. צריך להפסיק עם זה מייד!
זהו מקווה שעזרתי לפחות למישהי אחת...
גיל: 16