קוראים לי שטוחה

תודה רבה לסיון לוטן על מענה לשאלות הגולשות. סיון היא עובדת סוציאלית, מנהלת את סניף "דלת פתוחה" באר-שבע. "דלת פתוחה" מעניקה ייעוץ, מידע והדרכה בנושאי אהבה, זוגיות ומיניות לבני נוער על ידי אנשי מקצוע, ללא תשלום בפגישות בטלפון: 08-6652436 וב אתר האינטרנט.

אין לי חזה ואין לי תחת

אני בת 15 ואני בתיכון והגוף שלי עוד לא התפתח. אין לי תחת ואין לי חזה ואני מרגישה ממש מגעילה ושטוחה. מלא ילדים בכיתה קרואים לי שטוחה, מגעילה, אומרים לי ללכת לעשות ניתוח פלסטי ועוד כל מיני דברים ממש מגעילים. לחברות שלי כבר יש שדיים ואני מרגישה ממש בודדה. אין לי חזה ואין לי תחת, מה אני שווה? כלום! אף בן לא רוצה אותי וגם אם כן זה רק כדי לשכב וללכת. עזרה?

אנונימית

גיל: 15  

אחד גדול ואחד קטן 

האם קרום הבתולין חשוב לגוף?

חזה גדול מדי, יש דבר כזה?

תשובה

שלום לך יקירה,

דבר ראשון אני שמחה שפנית אלינו ושלא נשארת עם התחושות הקשות שלך לבד ושאת חוקרת ומנסה להבין טוב יותר את ההתפתחות שלך.

השינוי הראשון בתחילת גיל ההתבגרות הוא צמיחת השדיים. השינוי מתחיל בממוצע בין הגילאים 10- 11. התהליך נמשך כ- 4 שנים, כאשר כל אחת מתפתחת בקצב שונה ולכל אחת צורה ומראה אחר של שדיים.

גודל השדיים משתנה מאחת לאחת. יש כאלה שהשדיים שלהן צומחים בתחילת גיל ההתבגרות ויש שבסוף גיל ההתבגרות. כמו כן, גודל השדיים גם יכול להשתנות בהמשך החיים בעקבות שינויים הורמונליים, ירידה או עלייה במשקל וכו'. לך יש עוד זמן להתפתח וקיים סיכוי שהחזה שלך עוד יגדל, אך גם יכול להיות שמה שיש לך עכשיו זה גם מה שיהיה לך בהמשך.

מה שחשוב להבין הוא שגודל החזה אינו משפיע על מידת האטרקטיביות שלך או על מידת הנשיות שלך. את יפה בדיוק כמו שאת ומה שחשוב הוא הפנימיות שלך ולא גודל החזה שלך. מה גם שכמו שלנערות יש העדפות שונות במראה של נערים, ככה גם לנערים יש העדפות שונות במראה של נערות וחזה גדול הוא לא ההעדפה הקבועה.

זה נשמע מאוד מתסכל התגובות של הילדים בתיכון שלך, נשמע שהם מאוד לא בוגרים ואופן יצירת הקשר שלהם עם אנשים היא דרך אמירת עלבונות ולחיצה על נקודות תורפה. באופן כללי, בגיל ההתבגרות בני נוער שמים המון דגש על מראה חיצוני ושמים לב לשינויים שכל אחד עובר. תוכלי לראות מסביבך שלא רק את סובלת מעלבונות כאלה ובטח יש ילדים אחרים שסופגים עלבונות על הגובה שלהם, ה"שפם בר מצווה שלהם" או המשקל שלהם. אני בטוחה שאת מבינה שאף אחת מהירידות האלה היא מוצדקת ושכל אחד עובר את גיל ההתבגרות בקצב שונה וכל אחד מפתח מראה חיצוני שונה. מה שחשוב הוא לא איך שאת נראית, אלא איך שאת מתנהגת לאנשים אחרים ומי שאת מבפנים.

ולגבי קשרים עם בנים, אני בטוחה שאת רוצה לפתח קשר עם בן שיהיה לו אכפת יותר מהאופי שלך ומהדרך שבה את מתנהגת ולא מהעובדה שיש לך חזה או תחת גדול. לכן אני בטוחה שביום מן הימים את תמצאי את מי שתרצי להיות איתו בקשר וזה לא יהיה קשור רק לאיך שאת נראית, אלא זה יהיה קשור לאיך שאת תגרמי לו להרגיש. ואם למישהו איכפת רק מאיך שאת נראית כנראה שהוא לא שווה את הזמן והמאמץ שלך.

הדבר האחרון שאני רוצה שתחשבי עליו הוא לנסות וללמוד לאהוב את הגוף שלך. בנימה אישית, גם אני הייתי מוטרדת מגודל החזה שלי בגיל ההתבגרות, עד שהחלטתי שחזה קטן זה מגניב ויש לו מלא יתרונות, כמו שאפשר ללכת בלי חזיה, כמו שכמעט כל חולצה מתאימה לו, כמו שלא כבד על הגב, כמו שלא צריך להוציא מלא כסף על חזיות טובות ועוד ועוד. מאז שהחלטתי את ההחלטה הזאת אני מסתובבת בגאווה בעולם.

לאהוב את הגוף שלך זו הדרך הקלה יותר בחיים. וגם, שאת אוהבת אותו, אז פתאום גם כל מי שמסביב אוהב אותו, וגם יודע שאין מה לרדת עליך בנושא הזה- כי זו לא נקודת תורפה J

לעוד שאלות את תמיד מוזמנת לפנות למרכז הייעוץ של "דלת פתוחה", מרכז הנותן ייעוץ לבני הנוער בכל הקשור לאהבה, גיל ההתבגרות ומיניות.

שיהיה הרבה בהצלחה,

סיון

יש לי קרום בתולין?

שמעתי שיש בנות שאין להן קרום בתולין, אפילו שהן עדיין בתולות. איך אפשר לדעת את זה? אם אני מהבנות האלה – האם זה אומר שלא יכאב לי בפעם הראשונה שאקיים יחסי מין?

בלושית

גיל: 15.5

תשובה

שלום לך,

ראשית אני שמחה שפנית אלינו ושאת חוקרת את גופך ורוצה לדעת עוד, זה דבר מאוד חשוב!

קרום בתולין הינו פיסת עור מאוד עדינה בתוך הנרתיק שהיא מלאה בחורים. יש בנות שאפילו לא נולדות עם קרום בתולין, ויש כאלה שנולדות עם חור אחד גדול בו, ויש כאלה שנולדות עם הרבה חורים בו. לאורך החיים הקרום יכול להיקרע ולהתרחב מהרבה סיבות, שהן לאוו דווקא קיום יחסי מין, כמו נפילה או שפאגט. לכן, לקרום הבתולין אין בכלל השפעה עלינו, לא מבחינה גופנית ולא מבחינת האם אני נחשבת "בתולה" או לא (בגלל הסיבה שציינתי שהוא יכול להיקרע מעוד הרבה סיבות).

אני מצרפת פה סרטון שמסברי על קרום הבתולין בצורה ממש ברורה ונעימה.

כשהקרום נקרע או מתרחב הוא לא כואב בהכרח אך כן יורד דם, דבר זה יוצר הרושם שקריעת קרום הבתולין בקיום יחסי מין בפעם הראשונה היא זו שגורמת לכאב- אך זוהי טעות.

כאב בקיום יחסי מין יכול להיגרם מסיבות אחרות וחשוב לי לציין שהוא גם יכול לא לקרות בכלל אם עושים זאת כמו שצריך.

ראשית, אני מצרפת ציור של איבר המין הנשי, בכדי שתוכלי להתבונן ולהבין איך קוראים לכל חלק. שנית, אני מזמינה אותך להסתכל על איבר המין שלך (בעזרת מראה) וללמוד להכיר אותו- זה דבר מאוד חשוב ללמוד להכיר את גופנו.

הנרתיק הוא שריר טבעתי והוא יכול להתכווץ. הכיווץ הזה הוא לרוב מה שיכול לכאוב בקיום יחסי מין.

איך ניתן למנוע את הכאב? 1. כשאישה מרגישה רגועה ונינוחה השרירים שלה יהיו רפויים יותר, אך אם היא מרגישה לחוצה- כך גם השריר שלה בנרתיק יתכווץ. משמע שמי שאת תחליטי לקיים איתו יחסי מין כדאי שיהיה מישהו שאת סומכת עליו ומרגישה איתו בנוח, ואחרי שבניתם יחסי אמון בניכם.  2. כאשר אישה מגורה הנרתיק שלה מפריש חומר סיכה (כמו שבפה מופרש לנו רוק). חומר הסיכה מאפשר כניסה נעימה יותר וחלקה יותר לתוך הנרתיק.  3. השריר בנרתיק, הוא כמו כל שריר אחר והוא זקוק לאימון- כמו שלא תרימי משקולת של 5 קילו לפני שתרימי משקולת של קילו, כך יש להתחיל עם חדירה של אובייקטים קטנים יותר לנרתיק, לפני איבר המין הגברי. אפשר להתחיל בלהכניס אצבעות פנימה, ללמוד את התחושה, ללמוד כיצד זה מרגיש לך וכך גם לאמן את השריר. הדרגתיות זו הדרך הנכונה. 4. כשאישה מגורה השרירים בנרתיק גם רפויים, ולכן לא מכווצים ולא גורמים לכאב.

באופן כללי, חשוב שתדעי שאצל רוב הנשים (70%) האיזור הרגיש ביותר והנעים ביותר למגע הוא- הדגדגן שהוא האיבר הכי קסום בגוף האנושי. הוא קפל עור קטן, נמצא מעל פתח הנרתיק בין השפתיים הפנימיות, שכל מטרתו היא לגרום עונג. הדגדגן שכולו עשוי תאי עצב, מקושר למרכזי עצבים במוח וכאשר הוא מגורה הוא משחרר חומרים במוח שלנו שגורמים לנו לחוש הנאה רבה. (זהו סרטון שמראה מה קורה בגוף). ההשפעה היא גם פיזית- זרימת דם לאיזור איבר המין, קצב לב מהיר, נשימות מהירות וכו', וגם מוחית- שחרור של חומרים מעוררי תחושת הנאה. משמע, שמגע בדגדגן הוא הדרך הנכונה ביותר להתחיל כל מגע מיני, באופן זה אישה יכולה להיות רפויה ומגורה.

ודבר אחרון שאני רוצה להגיד לך הוא שאל תפחדי להכיר את עצמך ואת מה שמענג אותך בפרטיות- דרך אוננות, דרך מגע באברי המין שלך, דרך הסתכלות במראה על האברים שלך. זה מאפשר לקבל מושג על איך הגוף שלך מגיב למגע מיני ואיך האברים שלך בנויים. כך תוכלי להגיע ליחסי מין עם אדם אחר כשיש לך את הידע הזה, ולעזור להדריך אותו בנוגע למה נעים לך יותר או פחות.

לגעת בעצמך לפני שמישהו אחר נוגע בך עוזר מאוד להירגע וליהנות.

מקווה שעניתי לשאלותיך,

לעוד שאלות את תמיד מוזמנת לפנות למרכז הייעוץ של "דלת פתוחה", מרכז הנותן ייעוץ לבני הנוער בכל הקשור לאהבה, גיל ההתבגרות ומיניות.

סיון

חזה קטן זה מעצבן

היי, אני נועה, ילדה בת 13 ויש לי חזה קטן וזה לא נעים. יש בנות בשכבה שלי שיש להן חזה גדול ואז כל הבנים נדבקים אליהן וזה ממש מעצבן. אני רוצה שתעזרו לי או תתנו לי עצות איך לזרז את גדילת החזה. כל מיני דברים מאכלים תרגילים ועוד...

נועה

גיל: 13  

תשובה

דבר ראשון אני שמחה שפנית אלינו, לא נשארת עם הקושי לבד ושאת מודעת לעצמך, לגופך ולהתפתחות שלך.

השינוי הראשון בתחילת גיל ההתבגרות הוא צמיחת השדיים. השינוי מתחיל בממוצע בין הגילאים 10- 11. התהליך נמשך כ- 4 שנים, כאשר כל אחת מתפתחת בקצב שונה ולכל אחת צורה ומראה אחר של שדיים. אם את בת 13 קיים סיכוי שהתפתחות השדיים שלך עוד תקרה בהמשך.

גודל השדיים משתנה מאחת לאחת. יש כאלה שהשדיים שלהן צומחים בתחילת גיל ההתבגרות ויש שבסוף גיל ההתבגרות. כמו כן, גודל השדיים גם יכול להשתנות בהמשך החיים בעקבות שינויים הורמונליים, ירידה או עלייה במשקל וכו'. אך גם יכול להיות שמה שיש לך עכשיו זה גם מה שיהיה לך בהמשך.

מה שחשוב להבין הוא שגודל החזה אינו משפיע על מידת האטרקטיביות שלך או על מידת הנשיות שלך. את יפה בדיוק כמו שאת ומה שחשוב הוא הפנימיות שלך ולא גודל החזה שלך. מה גם שכמו שלנערות יש העדפות שונות במראה של נערים, ככה גם לנערים יש העדפות שונות במראה של נערות וחזה גדול הוא לא ההעדפה הקבועה.

אין דרך לזרז את צמיחת החזה, הדבר היחיד שיש לעשות הוא לאכול בריא ולשמור על משקל הגוף וכך לא לפגוע בהתפתחות התקינה. את תמיד יכולה ללכת עם חזיות מרופדות, אם זה יגרום לך להרגיש טוב יותר. אך חשוב לי להגיד לך, שחזה גדול הוא לא הדבר הכי חשוב ומרכזי על מנת להיות בקשר עם בנים. אני בטוחה שאת רוצה לפתח קשר עם בן שיהיה לו איכפת יותר מהאופי שלך ומהדרך שבה את מתנהגת ולא מהעובדה שיש לך ציצי גדול. לכן אני בטוחה שביום מן הימים את תמצאי את מי שתרצי להיות איתו בקשר וזה לא יהיה קשור רק לאיך שאת נראית, אלא זה יהיה קשור לאיך שאת תגרמי לו להרגיש. ואם למישהו איכפת רק מאיך שאת נראית כניראה שהוא לא שווה את הזמן והמאמץ שלך.

המסר הכי חשוב שאני רוצה להעביר לך הוא ללמוד לאהוב את הגוף שלך. אני יכולה להגיד לך בנימה אישית שגם אני הייתי מוטרדת מגודל החזה שלי בגיל ההתבגרות, עד שהחלטתי שחזה קטן זה מגניב ויש לו מלא יתרונות, כמו שאפשר ללכת בלי חזיה, כמו שכמעט כל חולצה מתאימה לו, כמו שלא כבד על הגב, כמו שלא צריך להוציא מלא כסף על חזיות טובות ועוד ועוד. מאז שהחלטתי את ההחלטה הזאת אני מסתובבת בגאווה בעולם.

לאהוב את הגוף שלך זו הדרך הקלה יותר בחיים.

לעוד שאלות את תמיד מוזמנת לפנות למרכז הייעוץ של "דלת פתוחה", מרכז הנותן ייעוץ לבני הנוער בכל הקשור לאהבה, גיל ההתבגרות ומיניות.

שיהיה הרבה בהצלחה,

סיון