טוב אז ככה רציתי לדבר על ילדים שמנים.
אני ילדה שמנה ועד לפני חצי שנה בערך הרגשתי ממש רע עם עצמי.
התביישתי ללכת צמוד, עם מכנס קצר או גופיות.
שנאתי להסתכל במראה או להצטלם, העלבתי ילדים ונטרתי טינה לכל העולם.
ולמה? כי החברה לא קבלו אותי כמו שאני, כי פגעו בי .
אבל יום אחד צפיתי בריקי לייק והייתה תוכנית על נשים מלאות
שאוהבות את עצמן ככה.
זה גרם לי להבין שאני יפיפה ככה ושפאט איז ביוטיפול .
מאז אני לובשת בגד ים וצמוד אוהבת להסתכל בראי ולהצטלם.
אני מאד בטוחה בעצמי ואוהבת את הגוף שלי.
יש לי חברות שמנות ואני עוזרת להן לאהוב את עצמן כמו שהן.
אני לא אומרת להמשיך לאכול ולא לשנות את זה כי זה לא בריא.
אבל שלא תבינו לא נכון, זה לא שאני עיוורת ושאני מכוערת אני יפה מאוד.
ויש לי מלא חברים וידידים.
אני רואה כמה בנות נרתעות מהשמנה ועסוקות כל הזמן בלוק שלהן אבל זה לא מה שחחשוב כמה ק"ג זה לא רע בכלל.
אז קיצר בננות קבלו אנשים כמו שהם כי כל אחד מיוחד כמו שהוא.
ולמלאות שביננו תאהבו את צמכן ככה ויהיה לכן יותר קל לעשות דיאטה ולהתמוודד עם העלבות למיניהן.
טיפ אחרון: מי שאומר לך שמנה תעני לו:
"אני שמנה עם תחת גדול ואתה מוזמן להכנס.. "!
ביי ומקווה שתקחו לצומת לבכן..
גיל: 13