אני לא מסוגלת. פשוט לא מסוגלת, אין לי כוח. לא מסוגלת!
תוציאו אותי מהחלום הרע הזה.
אם לא אבא ואמא, אז אלוהים בעצמו שגרם לי להגיע למקום המטונף והמלוכלך הזה, שייקח אותי חזרה!
מתי הוא יבין שזה לא המקום שלי?
מתי תבין שזה לא מקום שאפשר לקרוא לו בית?
מתי תבין שהוצאת אותי מחלום והעברת לסיוט?
שלא כמו בחלומות ובסיוטים, אותי אתה מכריח להישאר כאן ארבע שנים!
מתי תבין שהרסת לי את ארבע השנים הקרובות מהחיים שלי?
מתי תבין שלקחת לי את האהבה הראשונה, והנשיקה שהייתה אמורה לבוא אחריה?
מתי תבין שזה לא בסדר לעשות כזה דבר למישהו? מתי כבר תבין, מתי?
אני שוכבת על המיטה ובוכה בחרישות. מתי יבוא מישהו שיציל אותי, יביא את החבל ליציאה מהתהום?
לחור שחור הגעתי, ואין דרך קרובה לצאת, הליכה של ארבע שנים מחכה לי.
והכי נורא, שהוא נותן לי לסבול. למה לא לשלוח אותי למקום יפה? למה לא למקום שבו יהיו לי חברים?
למה לא למקום שבו מחכה לי אהבתי הראשונה? למה לשלוח אותי בכלל?
למה אני לא יכולה לקום עם חיוך בבוקר, בשבע ורבע, וללכת לבית ספר במרחק עשר דקות הליכה?
למה אני צריכה לדעת אנגלית?
למה אני יודעת קוראנית?
תשלח מישהו אחר, מעיר אחרת, מדינה אחרת, משפחה אחרת.
למה אני לא יכולה לסיים את בית הספר שלי, בכיתה ח׳ עם כולם?
למה לסבול בכוח?
למה אני?!
אבל השאלה הכי גדולה היא, איפה אני יכולה למצוא את התשובה לכל אחת מהשאלות?
בנות,
אני כותבת לכן ובוכה, הנייר רטוב ואני בקושי מצליחה לראות מה אני כותבת, המשקפיים מלאים דמעות, אז גם אותם אני צריכה להסיר. עכשיו אני בכלל חצי עיוורת, מרחמת על עצמי. יש רגעים כאלה, למרות שבדרך כלל אני חזקה.
היום אני רוצה לספר לכן על מקרה שנמשך במשך החודש-חודשיים האחרונים.
מכירות את האחת שיש לכן איתה הרבה שרשראות שלBFF ? האחת, שאם היא חולה, תיסעו לבית שלה עם מלא ממתקים ותחבקו אותה, תידבקו ביחד במחלה, תהיו חולות ביחד ובסוף גם תלכו לאכול איזו גלידה או יוגורט? האחת הזאת שלא עוזבת לא משנה מה קורה?
לחברה שלי קוראים גם במקרה, טליה.
חגגנו את בת המצווה ביחד, יום הולדת עשר, רקדנו ביחד, ישנו זו אצל זו אינסוף פעמים, במיוחד בשנה האחרונה.
לא יוצא לנו לדבר כל כך הרבה בזמן שאני בהודו, ואני מתגעגעת כל כך.
כמה ימי רביעי שבהם היינו אמורות להיפגש לישון ביחד כבר פספסנו?
אני סופרת, השבוע זה הולך להיות 27. 27 שבועות של מרחק.
פעם אחת כשכן יצא לנו לדבר, שאלתי אותה אם היא תבוא להודו. פעם אחת ישנתי בבית אביה בתל אביב והוא אמר שהוא יביא אותה להודו איתו.
לא האמנתי, ולפני כמה זמן שאלתי כבדרך אגב אם היא באה להודו ומתי. היא שאלה את אביה והוא אמר שהיא מוזמנת להתחיל לבדוק כרטיסי טיסה! היא תגיע אליי ביולי! הייתי על הקו כשהם דיברו, ואיזו הרגשה מדהימה!
אחר כך התחלנו לחפש כרטיסים ביחד, ואמא שלה נכנסה לחדרה, היא אמרה שאין סיכוי שהיא תיסע אליי לבד. ניסינו שתינו ואף ההורים שלי לשכנע את אמה. הכל הסתדר מושלם, ואז בא מישהו והורס הכל, איזו הרגשה…
אבל המשכתי להיות אופטימית, וזה עזר לי. אביה אמר שהוא לא רוצה שהיא תיסע לבד, אז הוא ייסע איתה אבל לא בטוח מתי. הייתי עצובה, כי כל החברות שלי מכאן (כמה כבר יש לי…) עוזבות לפני יום ההולדת שלי בקיץ, וציפיתי מאוד לבלות חלק מהקיץ איתה בתור צ׳ופר לכך שאני לא מגיעה לישראל עד שנת 2016.
שתינו יודעות שזה לא יקרה, לא עכשיו. כשהבנתי את זה לראשונה, ממש בכיתי. את הקטע הראשון כתבתי באותו רגע שהיא אמרה שהיא לא תבוא. אחר כך ניסיתי אני לשכנע את הוריי לנסוע לישראל לבד. היא לא ידעה את זה ומסתבר שגם היא וכל החברים המדהימים שלי ניסו ועדיין מנסים לקנות לי כרטיס טיסה.
איך? ככה: חברות שלי פתחו עמוד אינסטגרם שקוראים לו _photography_ilבו הן מציעות את עצמן לצלם בוקים לבנות כי שלוש מהן הן באמת צלמות מקצועיות. את הכסף שהן הולכות להשיג הן שומרות לכרטיס טיסה בשבילי. בנוסף, הן גם שוטפות מכוניות ועוד…
איזה חברות מושלמות!
אבל לי לא ירשו גם ככה, כואב לי עליהן על כל המאמץ שהן משקיעות…
בשנה הבאה במאי אני כבר אהיה שם. אני מנסה להסביר להן כל כך הרבה פעמים אבל הן לא מקשיבות לי.
אלו חברות אמת!
אני מאחלת לכל אחת ואחת מכן שתמצא לה את החברה או חבורה שלה! הבנות האלה, שלא משנה מה יקרה, הן איתך! לא משנה אם יש לכן חברה אחת או מאה חברות וחברים, שמרו לעצמכן את האנשים שיהיו לידכן כל הזמן, גם אם משהו מזעזע יקרה, זה הכי חשוב!
רוצות לשמוע את הסוד שמחזיק אותי בלי להתפרק בבכי כל הזמן?
לפני כמה זמן דיברתי עם חברה שלי ליאור בסקייפ, היא גם הייתה ברילוקיישן בקנדה. היא אמרה לי שיש לה מוטו שיכול מאוד לעזור לי – "אל תשכחי שאת שם רק ארבע שנים, בני ישראל חיו במדבר 40 שנה״.
אז תודה, ליאורוש, אם אי פעם ייצא לך לקרוא את זה, תדעי שהשיחות איתך כל לילה מחזקות אותי מאוד, אפילו אם לא רואים!!!
אוהבת את כולכן, כי גם לכן יש חלק גדול מאוד בתפקיד,
טליה