היי מקסימות!
רציתי לדבר אתכן היום על תופעה שהפכה להיות נפוצה באופן מחריד- הפרעות
אכילה. הפרעות אכילה מקיפות אותנו כל הזמן ובכל מקום (גם אם איננו מודעות לכך)
ומעסיקות את הסובלים מהן 24/7. אני אכתוב מעכשיו בלשון נקבה, פשוט כי הפרעות אכילה
קיימות אצל בנות יותר מאשר אצל בנים. אז קודם כל, מה זאת הפרעת אכילה בכלל? הפרעות
אכילה הן קבוצה של הפרעות נפשיות. הן באות לידי ביטוי בעיקר בראש של הסובלת
וכתוצאה מכך גם בהרגלי האכילה שלה. חשוב להגיד שהבסיס בהפרעת האכילה הוא לא האכילה
עצמה, אלא קושי נפשי שמתבטא בסופו של דבר, דרך האכילה. הפרעות אכילה יכולות להופיע
בכל גיל. יש תינוקות עם הפרעות אכילה (למשל פיקה- הפרעה בה התינוק יאכל הכל כולל
הכל...) ויש הפרעות אכילה שמאפיינות שלבים שונים בחיים. אני אתמקד בכתבה בהפרעות
אכילה בגיל ההתבגרות.
קיימות אין סוף גרסאות של הפרעות אכילה
והן משתנות מאדם לאדם. שלוש ההפרעות הנפוצות ביותר הן אנורקסיה נרבוזה, בולימיה
נרבוזה ואכילת יתר כפייתית (נקראת גם אכילה בולמוסית). קיימות הפרעות אכילה נוספות
כמו למשל זלילה לילית ואורתורקסיה, אבל הן פחות נפוצות.
כל הפרעה שלא עונה בדיוק על הקריטריונים המדויקים של ההפרעות שכתובות
למעלה נכנסת תחת הקטגוריה "הפרעת אכילה לא ספציפית". חשוב מאוד מאוד
להגיד שהפרעות אכילה לא ספציפיות הן מסוכנות לא פחות מהפרעות האכילה הספציפיות. הגורמים
להפרעת אכילה לא ידועים בוודאות. ייתכן שהפרעות האכילה הן הפרעות גנטיות או
שנגרמות מגורמים ביולוגיים (למשל מחסור בהורמונים), אבל זה לא הוכח בוודאות.
הגורמים המשפיעים על כך יותר הם הסביבה של הסובלת מההפרעה והאישיות שלה עצמה. אני
פחות מתמקדת בלמה זה קורה כי זה נושא מאוד מורכב שעוד לא הצליחו להבין בוודאות ולכן
גם אני פחות יודעת עליו מידע ואני לא רוצה לבלבל אתכן.
אני רוצה להתמקד יותר בביטויים של הפרעת האכילה ובהתמודדות.
ברוב המקרים, הסובלת מהפרעת אכילה
תנסה להסתיר את ההפרעה מסביבתה. היא מרגישה בושה ואשמה כלפי ההפרעה שלה. אנורקטיות
נוטות להסתיר את ההפרעה שלהן גם כדי שאף אחד לא ימנע מהן את הירידה במשקל. למרות ניסיונות
ההסתרה, אפשר לפעמים לראות סימנים להפרעת אכילה.
הסובלת מהפרעת אכילה יכולה להיצמד לשעות אכילה קבועות, לדלג על
ארוחות, לבלות זמן רב בשירותים לאחר ארוחות, להתעסק באופן כפייתי באוכל שהיא אוכלת
(ספירת קלוריות, אובססיה בקשר למשקל שלה...), לאכול לאט, לחתוך את האוכל לחתיכות
קטנות, לעשות ספורט ברמה מוגזמת ולתפוס את כל מה שקורה לה ביומיום כדבר שתלוי
באכילה ובמשקל שלה. להפרעות אכילה יש גם השפעה פיזית, כמובן, אז סביר להניח שהיא תסבול
מסחרחורות, עייפות וחולשה, יכול להיות שהיא תרד בקיצוניות במשקל, ייתכן שהיא תהיה
נפוחה בלחיים ובבטן (במקרה של בולימיה), יכאב לה הגרון ובוושט אולי, היא כמעט תמיד
תתלונן על קור (כי אין שכבת שומן שתגן על גופה). במקרים מסוימים השיער שלה ינשור,
יהיה לה שפשוף באצבע (כתוצאה מהקאות), העור שלה יהיה יבש וחיוור ולפעמים יהיו לה פצעונים,
אי סדירות ולעתים הפסקה של המחזור החודשי והפרעות שינה. יש סימנים רבים נוספים
ומשתנים.
אם אתן יודעות/חושדות שלחברה שלכן יש
הפרעת אכילה, חשוב מאוד שתדעו כמה דברים.
אז מה כדאי לכן לעשות? קודם כל, תשאלו אותה. היא יכולה לשתף פעולה ולשתף אתכן או להגיב
בהכחשה קיצונית. אל תלחצו עליה, רק תגידו לה שאתן פה בשבילה ושתשמחו אם היא תשתף
אתכן אם קורה משהו. אם היא שיתפה אתכן, ייתכן שהיא תדרוש מכן לא לספר על כך לאף אחד. אפשר
לחשוב על המנגנון הנפשי שבבסיס קריאה לעזרה מסוימת זו, ככזה שמכניס אותך
ל"נעליים" שלה. כעת את מרגישה את תחושות חוסר האונים שהיא מרגישה. דרך
הבנה זו, יכול לקרות הצעד הראשון בדרך לעזרה לחברתך.
חשוב לזכור שאת חברה שלה - לא המטפלת
שלה, הדיאטנית שלה או אחת מהצוות המקצועי. חשוב שתהיי לצידה, חשוב שתהיי לה מישהי
שניתן לסמוך עליה ולבטוח בה. לכן, תמיד עדיף שצעדים ייעשו בהסכמה ותוך דיאלוג, גם
אם משמעות הדבר היא יותר זמן שעובר. לא צריך לרוץ לפעולה - חשוב יותר לדבר על
הדברים, לתת זמן ומרחב לחשיבה ובעיקר, לפרוץ את המעגל המצומצם של הסוד. אחרי
שיחה עם החברה, ניתן לשכנע אותה לשתף בכך עוד אנשים קרובים, למשל הורים, חברים
טובים, מורה וכדומה. מעשה כזה מגדיל את מעגל הנושאים בנטל הכבד של הפרעת האכילה
ומשפר את הסיכוי שחברתך תהיה מוכנה לפנות לטיפול. בשלב זה ניתן לפעול יחד ולשכנע
אותה לפנות לטיפול במרפאה להפרעות אכילה.
עם זאת, לעתים לא ניתן לשכנע למרות כל הניסיונות - ויש צורך לפעול.
כאשר את מחליטה לפעול ללא הסכמת החברה, חשוב ליידע אותה בכך ולאחר מכן להתחיל
ולהרחיב לבד את המעגל, על מנת שלא תישאי את העול הזה לבדך. שתפי את ההורים שלה
ונסו לפנות יחד לעזרה מקצועית. לפעמים מדובר במצב מסכן חיים - כעשרה אחוזים מהסובלות מהפרעות אכילה
מוצאות את מותן כתוצאה מהמחלה ומסיבוכיה. ולכן לעתים, כדי לשמור על חייה של חברתך,
אין מנוס מלפעול גם בניגוד לרצונה. כאשר מדובר במצב מסכן חיים, לעתים יש לכפות
עליה אשפוז. כמובן שזה קורה במצבים קיצוניים ולא את כופה עליה את האשפוז (זהו
התפקיד של הוריה או של מבוגר אחראי אחר). חשוב לדעת שההחלמה לוקחת זמן! החלמה
מהפרעת אכילה לוקחת בממוצע 5-7 שנים, לכן חשוב לתת לחברה את הזמן שהיא צריכה כדי
לצאת מזה.
גם אני סובלת מהפרעת אכילה, אז אני
אספר לכן קצת על ההפרעה שלי. ההפרעה שלי מלווה אותי לפחות מכיתה ד'. בהתחלה זה התחיל כאכילת יתר
כפייתית במצב די קשה, אחר כך התחלתי להיות קיצונית יותר ופיתחתי בולימיה. כיום אני
על מדרון תלול מאוד בדרך לאנורקסיה כבר כמה חודשים ולמזלי הרב אני מטופלת ומתקדמת
לאט לאט בדרך להחלמה. במהלך כיתה י' עליתי כמעט 20 קילו בגלל האכילה הכפייתית שלי.
אני בכיתה י"ב והשנה בפחות מחודש וחצי ירדתי 8 וחצי קילו ובשלושה שבועות
נוספים ירדתי עוד. בסך הכל ירדתי 13 קילו בתקופה קצרה מאוד. אני נמצאת במשקל תקין
לפי מדדי BMI ולקח לי המון
זמן עד שהבנתי לבד שיש בעיה כלשהי עם הרגלי האכילה שלי. אחרי שגיליתי את זה על
עצמי ביקשתי מאמא שלי להתחיל טיפול כלשהו כי מאוד נבהלתי ועבר זמן רב עד שהתחלתי
לשתף חברות שלי. מאז ומתמיד הייתי היועצת של חברים שלי... תמיד באו להתייעץ איתי
על דברים ולקבל תמיכה ואוזן קשבת. תמיד הרגשתי שאני חייבת להישאר חזקה בשבילם
ובשביל עצמי. תמיד הצרכים שלהם באים לפני, אז במקרה שלי לא המון אנשים יודעים על
זה שיש לי הפרעת אכילה.
החלק הבא הוא בעיקר לכל קוראת שסובלת
מהפרעת אכילה. קודם כל, כנראה שיהיה לך קשה להאמין לי, אבל את לא אשמה במצב! את
מקסימה ומדהימה ואני יודעת שקשה לך לראות את זה. לכן, באמת שאין לך במה להתבייש!
תנסי למצוא בסביבה שלך אנשים שיותר נוח לך איתם.
אני יודעת שהכי קשה בעולם לשתף, אבל נסי לשתף את האנשים הקרובים אלייך
שיוכלו לתמוך בך. את לא חייבת לשתף בהכל, אבל זה יעזור לך מאוד אם הם יהיו מודעים
יותר למצב. אם את נמצאת בטיפול כלשהו, נסי לשתף איתו פעולה! גם אם הוא מעצבן
לפעמים, בסופו של דבר כל מה שקורה בטיפול הוא כדי לעזור לך לצאת מההפרעה. אם
את לא בטיפול, אני מבקשת ממך לשתף איש מקצוע (לבקש להתחיל טיפול פסיכולוגי, לדבר
עם היועצת...) או אם יותר קל לך, תעזרי בחברה קרובה. זה חשוב לבריאות שלך ולשקט הנפשי
שאני בטוחה שאת רוצה לקבל מחדש! חוץ מזה, אני פה בשבילך! תרגישי חופשי לשלוח לי פה הודעה ואני מבטיחה
לענות! אני פה בשבילך לכל דבר! ואני מאוד מבינה אותך כי אני באה מאותו מקום. שולחת
לך חיבוק ענק ומקווה שתיצרי קשר♥
דבר אחרון שיש לי להגיד לכן בנות
יקרות: שמעתי הרבה מאוד אנשים אומרים שתכלס יש לכל אחד/ת בעולם הפרעת אכילה כזו או
אחרת ושהכל פה זה עניין של חומרה של המצב. בתור מישהי שסובלת מהפרעת אכילה כבר
הרבה מאוד זמן, מאוד צורם לי לשמוע את זה כל פעם מחדש. זה פשוט לא נכון לדעתי, כי
יש הבדל בין דיאטה תקינה ושגרתית לבין דיאטת הרעבה ויש הבדל בין יום
"התפרעות" באוכל לבין תקופה ארוכה מאוד שזה קורה בה אפילו יותר מפעם
ביום. ההבדל הענק הוא שהסובלת מהפרעת אכילה לא שולטת באכילה שלה ובמחשבות שלה
בניגוד לכל אחת אחרת וזה קשה מאוד מאוד מאוד.
יש לי עוד המון להגיד ולספר על הנושא אבל זה לא ייגמר לעולם וכבר
חפרתי מספיק. מצטערת שזה ארוך! בבקשה תנסו לשים לב לסביבה שלכן, כי אולי אפילו
מישהו מאוד קרוב אליכן מתחיל לסבול מהדבר הכל כך קשה הזה.
אוהבת אתכן המון!
אנונימית
גיל:
17
מוקדים לסיוע בנושא הפרעות אכילה:
נופית : 09-7447111
שחף : 08-9357035

הורידי את האפליקציה 4girls - עולם של בנות, באנדרואיד ו באייפון
רוצה לשלוח כתבה? לעדכן פרופיל? להירשם לאתר?
כנסי למדריכים בערוץ שלנו ביוטיוב!