לאיתמר:
ליבי כותב לך מילים אך מבין שזה נגמר אתה לא תחזור לא משנה מה אומר.
ראשי אומר לי לא לכתוב ולבי אומר לי לאהוב ורק נפשי מבקשת שקט.
הלב שלי שבור, עדיין מדמם עליך... על הימים היפים שהיינו יחד, על האהבה שמתה בינינו, דמעה גולשת על הלחי, הולכת לאיבוד מחפשת מישהו שיראה לה את הכיוון, בדיוק כמוני, מחכה לך, אהובי, שתחזיר ללב שלי את החצי השני, שיפסיק לדמם ולכאוב, כי בלעדיך הוא אבוד.
ביום שנפרדנו חרב עלי עולמי, השמים נעשו שחורים ואף כוכב לא נצנץ לעברי שיראה לי את הדרך חזרה, אליך אהובי, חשבתי שאני אתגבר, חשבתי שזה רק משבר עובר, אך מסתבר שטעיתי והתקופה שהיינו יחד לעולם לא תמחק מזיכרוני, כל רגע מתוק ומר חרוט במעמקי לבי ולנצח שם יישאר כי אותך אני אהבתי ואוהב תמיד. אתה אהבתי הגדולה, אתה, אהובי שבגללך לבי נשבר לרסיסים ואף פעם לא אצליח לאסוף את כל השברים.
אם תפגוש אי פעם לב עם סדקים, תדע שזה הלב שלי שמחפש את אהובי שתמיד ישאיר שובל של זיכרון מתוק בלבי..
כשמבטינו נפגשו עיניי נמסו למראך, כשהיית אומר לי "אני אוהב אותך..." לבי החסיר פעימה, כי ידעתי שאני שלך ואתה שלי.. לבי היה שלם. אתה החתיכה שהייתה חסרה ללבי, החתיכה שהשלימה אותי. הלב שלי נשבר ואין לי מה לומר, הירח עלי כבר לא זורח, כוכבים לא מאירים לי. אני לבד כאן בלעדיך עם זיכרונות שנשארו ממך- המבט, החיוך והצחוק, כל אלה הלכו אתך רחוק. מאז שעזבת אין לי עולם, הכוח שבי נעלם. אני כמו הרוח שנושבת וחולפת, אני על כנפי הדמיון מתעופפת.
רק אותך אהבתי באמת, נתתי לך את מה שיכולתי לתת, רציתי להיות המלאכית שלך אבל עכשיו.. אחרי כל המריבות, אחרי כל הדמעות, אחרי כל העצב... חתיכה מלבי חסרה.. ולך יש מלאכית חדשה.
כשהכל מתנפץ לנגד עיניי אני עדיין אוהבת אותך השארת חותם בלבי, לנצח אהובי.
אוהבת לאן שהרוח תנשב.... אני, שלנצח יהיה לך מקום מיוחד....
יפית, גיל: 15