בנות יקרות באתי לנסות ולהסביר את מה שעברתי.....הייתי חולת בולמיה. כן, אני מודה בזה אולי לא הייתה לי את הרמה של הבולמיה של בית חולים אבל בשלב מסויים הייתי חיוורת והיו לי סחרחורות...... אני אתחיל מהתחלה... בגיל14 אמרו לי שלהקיא (בצורה טיבעית) זה טוב זה מוציא את כל מה שרע בבטן.....בקיצור היה איזה קטע שכאבה לי הבטן מין כאב שמתקפלים בו... ואז נזכרתי בזה. בולמיה זה שיש בולמוס של אכילה ואז מקיאים ואצלי היו קטעים שאכלתי אבל לא יותר מידי הקאתי כל פעם שהרגשתי שאכלתי יותר מידי. הקאתי וזה התגלגל לכל פעם בשבועיים הקאה. והייתי לא אוכלת... בנות אתן לא מבינות איך זה גרם לי להראות.. אני שחומה נראתי חיוורת.. אף אחד לא ידע על זה ואם לא הייתי מספרת את זה לחברות שלי אף אחד לא היה יודע... זה לא משהו שאפשר להפסיק.... גם כשאתה מפסיק אתה מרגיש שתה עדיין מכור אפילו אחרי כל השנים הללו כשאני חושבת על זה, לא הייתה לי הרגשה שאני פוגעת בעצמי אלא סתם כאילו אני עושה פעולה יום יומית כמו ללכת או לנשום, לא הרגשתי שאני מכורה אבל פגעתי בבלוטות הרוק וגם אני חושבת שגם בבלוטת התריס בטח אתן חושבות מי זה כבר אז הקאה אחת וזהו אבל אז אתן חושבות שזה קל וישר מספיקים אבל זה הגיע למצב ששאלתי את עצמי אם אני יכולה לעצור את עצמי כי היה איזה קטע שהמצב של השיפוט שלי היה אכלתי יותר מידי יאאלה להקיא...באותו רגע שאלתי את עצמי איך נתתי לעצמי להידרדר ככה שזה כבר אוטומטית ללכת להקיא זה לא אני!!!! זה הפחיד אותי התגברתי על זה בעזרת חברות שלי...תודה לאל שתמיד יש מישהו שעוזר אפילו כשאת חושבת שאף אחד לא יוכל לעזור עזרה יכולה לבוא ממקור שתתפלאו. תודה לכן על ההקשבה
4Girls הדף הרשמי