חלום או מציאות?

החשכה החלה לרדת על השדה, אבל בכל זאת היה אור. ראיתי באופק סלע קטן ומזמין. רגליי- למרות שהכול כאן היה חלום- החלו כבר לכאוב. התיישבתי על הסלע הקר והסתכלתי על השדה הירוק כהה שעמד סביבי. הרוח הפסיקה, אבל הריח עדיין הורגש.

אנג'י..." לחש מישהו. קולה היה כשל מלאכית קטנה. כשל פיה.
הקול התערבב כמעט מיד עם השקט.
"אנג'י תתעוררי" ביקשה. רציתי לומר, כמובן, למענך אעשה הכול, אבל גם לא רציתי. לא רציתי, כיון שככל שהתמקדתי בקול ולא בחלום, החלום נעשה פחות ופחות ממשי.
"אנג'י! תתעוררי!" כעסה המלאכית הקטנה.
התודעה לאט לאט חלחלה למוחי, המלאכית הקטנה הייתה אחותי בת ה-7. היה חסר משהו בין ידי, הן היו קרות וריקות, למרות שקודם הייתה לי הרגשה שהן מלאות וחמימות. היא ביקשה ממני להתעורר. לרגע אחד כעסתי עליה כל כך, שכמעט צעקתי אבל פתאום היא קטעה אותי ואמרה, "אנג'י! תתעוררי! הם לוקחים אותה! אנג'י!" קולה של המלאכית רעד ויבב. כשהבנתי מה קרה התרוממתי מיד ולחשתי רק מילה אחת- "אמא". שנייה לאחר מכן, ראיתי את עצמי רצה אחרי אותם אנשים שלקחו את אמא שלי, מועדת ונופלת ולבסוף מאבדת פעם נוספת את הכול.

גל
גיל: 15

תשובה:

היי גל,

בקטע שכתבת את מתארת סיפור מאוד מעניין ומרתק. את מספרת תחילה את הסיטואציה בצורה ריאליסטית, כאילו הגיבורה חווה אותה במציאות, ורק אחר-כך מגלה לקוראות שזה בעצם חלום. המעבר העדין הזה שאת מעבירה בו את הקוראות מאוד מוצלח, וגרם לי להגיד "אה וואלה, זה בכלל חלום".

גם הקטע שבו אחותה הקטנה מושכת אותה החוצה מהחלום כתוב בצורה ממש טובה, ואת עושה עוד פעם שימוש במעבר בין חלום למציאות שעובד ממש טוב.

השפה שלך עשירה מאוד, מרובה בתיאורים ("התהלכתי לבד בשדה הגדול, לבושה שמלת קיץ לבנה ודקה, שיערי התפרס והתנופף ברוח החמה והקלה") ויוצרת אווירה מאוד מוחשית בסיפור.

אני רוצה להחמיא לך על הסוף המרתק שכאילו נותן סתירה מאוד ברורה לפסטורליות שאת מתארת ומציב איזה טוויסט לא צפוי בעלילה.

בקיצור, אם אני צריכה לסכם- אחלה סיפור, כתוב טוב עם סיפור מעניין וסוף מפתיע.

נעם,

מנהלת קהילת כתיבה.

רוצה לדעת למה המחזור שלך הוא דווקא יתרון? לחצי כאן ותגלי!