זה קרה בתחילת שנת הלימודים, ילדי קו 92 עלו על האוטובוסים האחרונים שייקחו אותם לבית הספר, אני יושב לי שם במושב הלפני האחרון ליד החלון ומסתכל לי על הדרך לבית הספר על השדות, על הציפורים על העצים והפרחים כולם נוטפים את ריחו המתוק של חופשת הקיץ, שעד לאתמול אני התעטפתי בו בשמחה רבה, לפתע בהביטי מהחלון אני רואה נערה יפייפיה בלבוש גברי רוכבת לה על סוס ערבי שחור בשדות החקלאים, התמגנטתי לחלון מביט אליה מנסה לנצור את המראה שלה בראשי, האוטובוס שנסע לאט מאוד נתן לי לחרוט אותה במחשבותיי להתענג על תחושת השיכרון עד אובדן חושים שראיתי את הנערה הזו בבגדי הגבר רוכבת לה בשדות כה חופשייה כה בטוחה בעצמה, האוטובוס הגיע לבית הספר החקלאי "אילנים" שהיה גם פנימייה, ירדתי באוטובוס יחד עם זרם התלמידים המתרגש להתחיל את שנת הלימודים החדשה סגנית מנהל הפנימייה שיבצה אותנו לחדרים, וקראה לנו להיפגש יחד לאחר ארוחת הערב, אחרי שהתמקמתי בחדרי והכרתי שותפיי לחדר, עליתי לאכול אני מעמיס הרים של אוכל על הצלחת ומתיישב, לבד... עדיין לא מכיר אף אחד כל כך... ופתאום אני רואה אותה... את הילדה מהחלון הרוכבת מסתובבת בשמלה יוקרתית מתחרה ומשי בחדר האוכל של הקיבוץ, נותנת מבטים מסחררי עיניים בכל אחד שמביט לעבר עינייה התכולות והממגנטות, הרגשתי שקשה לי לנשום שהאדמה רועדת, שהלב שלי עומד לצאת מתוך החולצה ועומד לנחות ישר על מגש האוכל של הנערה היפה הזאת שנראית מעודנת כל כך, האם זו אותה אחת? הרי זאת שרכבה בשדות נראתה כל כך פראית נדירה יפה ועצמאית, ווהפרינססה שמטיילת פה בחדר האוכל ועוצרת את נשמתי כל פעם שהיא עוברת לידי נראית כול כך מעודנת כל כך רמה גבוהה, אני מנסה להביט אל תוך ראשי ואל תוך ליבי אל זיכרון הבוקר שנצרב שם, צרבתי אותו כול כך חזק עד שזה הוכיח לי שזאת אותה אחת... אז מה הסיפור שלה?יש משהו בלתי רגיל בנערה הזאת... אני לא יודע אבל אני הולך לגלות...
רותם
גיל: 14
רותם שלום,
כשאני ניגשת לקרוא קטע שאחת הבנות שולחת לי, לפני כל הביקורות והערות הקטנות, אני מתרשמת ברמה הכי בסיסית, אם יש לבחורה כישרון או לא. במקרה שלך, יש לך כישרון ברור ומוכח לכתיבה. יש לך שפה עשירה מאוד ("תחושת שיכרון עד אובדן חושים"), תיאורים מרתקים ("ריחו המתוק של חופשת הקיץ") ובאופן כללי את מצליחה ליצור אווירה מעניינת וברורה מאוד בקטע ששלחת לי. הגיל שלך קטן יחסית (14) וזה רק מעצים את ההתרשמות שלי ממה שכתבת. מעבר לזה, ככל שכותבים יותר, מתרגלים יותר ומקבלים יותר ויותר פידבקים מאנשים סביבך הכתיבה שלך רק משתפרת. בגלל זה, באמת באמת שאל תפסיקי לכתוב ורק תמשיכי. יש לך את זה, ואני בטוחה שהזמן רק יתרום לכישרון שלך.
הערה קטנה לשיפור- את לא משתמשת מספיק בנקודות ( . ) ברצף הכתיבה שלך, ומסתפקת רק בפסיקים. זאת טעות נפוצה שקורית הרבה, החלוקה הלא נכונה הזאת של משפטים רק באמצעות פסיקים. לשם הבהרה- נקודה תוחמת משפט, ומשפט זה שורה שעוסקת רק בנושא אחד.
דוגמה:
"...לאתמול אני התעטפתי בו בשמחה רבה, לפתע בהביטי מהחלון אני רואה נערה יפייפיה...." במקום הפסיק המודגש צריכה להיות נקודה, כי כל חלק של המשפט עוסק ברעיון אחר. החלק הראשון עוסק בהתרשמות מהנוף והקיץ, והחלק השני כבר מדבר על הפגישה עם הנערה ועל כן החלוקה צריכה להיות ברורה יותר באמצעות הנקודה ולא באמצעות הפסיק.
וזהו. זאת הערה שולית שעומדת מול הרבה מאוד פרגונים שלי אלייך.
ושוב, אל תפסיקי לכתוב.
נעם.